עני: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
תנאים ואמוראים רבים היו עניים. ביניהם: [[רבי חנינא בן דוסא]], [[הלל הזקן]] (לפני שנתמנה לנשיא), [[רב הונא]] (לפני שהתקיימה בו ברכתו של רב), [[רב יהודה]], [[רבה בר נחמני]]. | תנאים ואמוראים רבים היו עניים. ביניהם: [[רבי חנינא בן דוסא]], [[הלל הזקן]] (לפני שנתמנה לנשיא), [[רב הונא]] (לפני שהתקיימה בו ברכתו של רב), [[רב יהודה]], [[רבה בר נחמני]]. | ||
[[רבי יונתן]] אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מ[[עושר]], וכל המבטל את התורה מ[[עושר]] סופו לבטלה מעוני{{הערה|1=[[מסכת אבות]],[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}. בספרי מוסר וחסידות מובא כי אין הכונה דוקא לעוני בכסף, אלא גם לעוני בדעת, וכמו שאמרו חז"ל "אין עני אלא בדעת". | [[רבי יונתן]] אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מ[[עושר]], וכל המבטל את התורה מ[[עושר]] סופו לבטלה מעוני{{הערה|1=[[מסכת אבות]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}. בספרי מוסר וחסידות מובא כי אין הכונה דוקא לעוני בכסף, אלא גם לעוני בדעת, וכמו שאמרו חז"ל "אין עני אלא בדעת". | ||
== | ==עני אביון דל ורש== | ||
למושג "עני" יש מושגים קרובים כמו "אביון", "דל" ו"רש". ההבדל שבין עני לאבחון הוא שלמרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; ייתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל{{הערה|[[כתובות]] סח, סע"א. וראה נדרים מא, רע"א.}} "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"{{הערה|כפירוש [[רש"י]] משפטים כג, ו. פ' ראה טו, ד. תצא כד, יד.}} ש"תאב לכל דבר"{{הערה|[[תורת מנחם]] [[תשי"ד]] חלק ב' עמ' 142.}}. | |||
הרש הוא למטה מדל ככתוב "ולרש אין כל{{הערה|שמואל ב י"ב, ג.}}", והוא במצב של דלי דלות. מבחינה רוחנית, רש קשור עם האות [[רי"ש]], ודל קשור עם האות [[דל"ת]] שיש בה מאחוריה נקודה, המורה על נקודת היהדות המקשרת את היהודי להשפעה העליונה שנעשה "גמול דלים"{{הערה|[[דבר מלכות תרומה]] ס"ט.}}. | |||
==נסיון העניות== | |||
כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{הערה|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשח"י]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}. | כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר{{הערה|ראה גם [[תורת מנחם]] חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערה|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשח"י]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}}. | ||
==ראו | ==ראו גם== | ||
[[עני המהפך בחררה]] | *[[עני המהפך בחררה]] | ||
*[[עשירות]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:צדקה]] | [[קטגוריה:צדקה]] | ||
גרסה מ־05:19, 20 ביולי 2022
עני הוא אדם שאין לו ממון, (על פי ההלכה - אדם שאין לו מאתים זוז). מוזכר בגמרא בעיקר בנוגע מצוות צדקה.
תנאים ואמוראים רבים היו עניים. ביניהם: רבי חנינא בן דוסא, הלל הזקן (לפני שנתמנה לנשיא), רב הונא (לפני שהתקיימה בו ברכתו של רב), רב יהודה, רבה בר נחמני.
רבי יונתן אומר: כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר, וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני[1]. בספרי מוסר וחסידות מובא כי אין הכונה דוקא לעוני בכסף, אלא גם לעוני בדעת, וכמו שאמרו חז"ל "אין עני אלא בדעת".
עני אביון דל ורש
למושג "עני" יש מושגים קרובים כמו "אביון", "דל" ו"רש". ההבדל שבין עני לאבחון הוא שלמרות שגם עני וגם אביון הינם אנשים שאין להם כסף די מחיתם, "עני" אין פירושו שאין לו מאומה; ייתכן שיש לו דברים אחרים, אלא שבנוגע לענין זה הרי הוא "עני", ועל דרך שמצינו בדברי רז"ל[2] "עני בדעת", שונה מכך הינו ה"אביון"[3] ש"תאב לכל דבר"[4].
הרש הוא למטה מדל ככתוב "ולרש אין כל[5]", והוא במצב של דלי דלות. מבחינה רוחנית, רש קשור עם האות רי"ש, ודל קשור עם האות דל"ת שיש בה מאחוריה נקודה, המורה על נקודת היהדות המקשרת את היהודי להשפעה העליונה שנעשה "גמול דלים"[6].
נסיון העניות
כאשר רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ אמר לרבי כי "עשירות - היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי כי גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות - שגורם ליגיעה וצער גרוע וקשה יותר[7], ועד כדי כך שאמרו חז"ל[8] שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהיה הנסיון של עשירות!...[9].