ם – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אחידות, קישור והסרת קישורים מיותרים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות| | {{אות| | ||
|תמונה=[[קובץ:ם.jpg|150px|מרכז]]}} | |תמונה=[[קובץ:ם.jpg|150px|מרכז]]}} | ||
האות '''ם''' היא אחת מכ"ב [[אותיות]] | האות '''ם''' היא אחת מכ"ב [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] [[לשון הקודש]] ומחמשת אותיות [[מנצפ"ך]], והיא מהסופיות המורות על חסדים (בניגוד לאותיות הפתוחות המורות על דינים). מספרה 40. | ||
==צורתה== | ==צורתה== | ||
פסק [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ע הרב או"ח סימן לו}}: ם סתומה כבר נתבאר שיש לעשותה עגולה בצד ימין לכתחלה, אבל לא למטה וגגה יהיה עובר מחוץ לסתימה כעובי קולמוס, כי זהו שיעור הנקודה של מ"ם הפתוחה כי מ"ם סתומה גם כן תמונתה כף ווי"ו כמו הפתוחה אלא שהוי"ו סותמתה. | פסק [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ע הרב או"ח סימן לו}}: ם סתומה כבר נתבאר שיש לעשותה עגולה בצד ימין לכתחלה, אבל לא למטה וגגה יהיה עובר מחוץ לסתימה כעובי קולמוס, כי זהו שיעור הנקודה של מ"ם הפתוחה כי מ"ם סתומה גם כן תמונתה כף ווי"ו כמו הפתוחה אלא שהוי"ו סותמתה. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
אות זו מורה על [[ספירת הבינה]] כמאמר חז"ל "בן ארבעים לבינה". | אות זו מורה על [[ספירת הבינה]] כמאמר חז"ל "בן ארבעים לבינה". | ||
אות זו מורה על החלק העליון של ספירת הבינה המגן בבחינת [[צלם]] על [[זעיר אנפין]], והיא הדרגה העליונה משלשת | אות זו מורה על החלק העליון של ספירת הבינה המגן בבחינת [[צלם]] על [[זעיר אנפין]], והיא הדרגה העליונה משלשת אותיות צלם. | ||
==בזוהר הקדוש== | ==בזוהר הקדוש== | ||
===פתיחת הס לך=== | ===פתיחת הס לך=== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
מם זו מופיע פעם אחת בתנ"ך באמצע מילה במילים "לםרבה המשרה" (בלידתו של חזקיה), ועל פי הקבלה פתיחתה הרוחנית של אות זו למ' פתוחה המורה על גילוי ההרגש הפנימי באלקות בשירה וזמרה - היא אורו של משיח ([[חזקיהו המלך]] לא אמר [[שירה]] למרות שניצח במלחמה באופן ניסי). | מם זו מופיע פעם אחת בתנ"ך באמצע מילה במילים "לםרבה המשרה" (בלידתו של חזקיה), ועל פי הקבלה פתיחתה הרוחנית של אות זו למ' פתוחה המורה על גילוי ההרגש הפנימי באלקות בשירה וזמרה - היא אורו של משיח ([[חזקיהו המלך]] לא אמר [[שירה]] למרות שניצח במלחמה באופן ניסי). | ||
===אות ה' הפותחת את הם'=== | ===אות ה' הפותחת את הם'=== | ||
מכיון שאות זו אורה סתום, המתקתה היא על ידי | מכיון שאות זו אורה סתום, המתקתה היא על ידי אותיות ה' כמו שמצינו באברהם שנוסף לו ה' על שמו מאברם: | ||
וכמובא בזהר חדש שיר השירים: {{ציטוטון|וּבְגִין כָּךְ אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד. בְּגִין דְּהַהוּא אֵבָר לָא אִתְתַּקַּן עַד דַּאֲתֵי ה'. וּבְכָל אֲתַר ה"א קָיְימָא לְתּוֹלָדִין וְאִיבִּין, וְעַל דָּא שְׁמָא גָּרִים... דְּהָא בְּזִמְנָא דְּהֲוָה שְׁמֵיהּ אַבְרָם, לָא אִתְגְּזַר הַהוּא אֵבָר, וְלָא אִתְתַּקַּן. בָּתַר דַּאֲתָא ה', אִתְתַּקַּן הַהוּא אֵבָר, וְאִתְגְּזַר, לְמֶעְבַּד אִיבִּין בְּהַהוּא ה' בַּתְרָאָה. וּבְעוֹד דְּאִיהוּ עַלְמָא עִילָּאָה סָתוּם בְּאָת ם', הַהוּא אֵבָר לָא אִתְתַּקַּן, וְקָיְימָא עָרְלָה בְּלָא גְזִירוּ}} | וכמובא בזהר חדש שיר השירים: {{ציטוטון|וּבְגִין כָּךְ אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, אַבְרָהָם מוֹלִיד. בְּגִין דְּהַהוּא אֵבָר לָא אִתְתַּקַּן עַד דַּאֲתֵי ה'. וּבְכָל אֲתַר ה"א קָיְימָא לְתּוֹלָדִין וְאִיבִּין, וְעַל דָּא שְׁמָא גָּרִים... דְּהָא בְּזִמְנָא דְּהֲוָה שְׁמֵיהּ אַבְרָם, לָא אִתְגְּזַר הַהוּא אֵבָר, וְלָא אִתְתַּקַּן. בָּתַר דַּאֲתָא ה', אִתְתַּקַּן הַהוּא אֵבָר, וְאִתְגְּזַר, לְמֶעְבַּד אִיבִּין בְּהַהוּא ה' בַּתְרָאָה. וּבְעוֹד דְּאִיהוּ עַלְמָא עִילָּאָה סָתוּם בְּאָת ם', הַהוּא אֵבָר לָא אִתְתַּקַּן, וְקָיְימָא עָרְלָה בְּלָא גְזִירוּ}} | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
מבואר בספר הזוהר{{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} כי ישנו הבדל בין אות מ"ם סתומה לאות [[ס|סמ"ך]], למרות ששניהם סתומות החילוק ביניהם שזה עיגול וזה מרובע. ועניינם הוא, שהעיגול מורה על דבר שאין בו אחיזה לעולמות, מה שאין כן במרובע יש קצוות וממילא יש אחיזה. והחילוק ביניהם באור, הוא הן לפני הצמצום והן לאחריו. | מבואר בספר הזוהר{{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} כי ישנו הבדל בין אות מ"ם סתומה לאות [[ס|סמ"ך]], למרות ששניהם סתומות החילוק ביניהם שזה עיגול וזה מרובע. ועניינם הוא, שהעיגול מורה על דבר שאין בו אחיזה לעולמות, מה שאין כן במרובע יש קצוות וממילא יש אחיזה. והחילוק ביניהם באור, הוא הן לפני הצמצום והן לאחריו. | ||
הצמצום שממשיך את האור הכלול בעצמותו להיות בהמשכת אור מכונה "מרובע", היות והוא ממשיך את [[שם הוי"ה]] כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת | הצמצום שממשיך את האור הכלול בעצמותו להיות בהמשכת אור מכונה "מרובע", היות והוא ממשיך את [[שם הוי"ה]] כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת אותיות{{מקור|של"ה בתחילתו}} (והוא שם בבחינת "עיגול"), להיות בבחינת אור גלוי (אור המתפשט) עם ד' אותיות שם הוי"ה ולכן מכונה "מרובע".{{הערה|שם=עב|ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז] ואילך.}} | ||
וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום ב[[אור המלבוש]] שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' | וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום ב[[אור המלבוש]] שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' אותיות הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.{{הערה|עמק המלך שער ב' פרק ב. ("ומפני שאור המלבוש עיקר אורו הוא משם הוי'ה בד מילואיו ושמם שורש.. ד' עולמות אבי"ע כנגד ד' אותיותיו.. ומהד' אותיות מתפשטים ד' מילואיו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן..לכן הוא מרובע").}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אותיות]] | [[קטגוריה:אותיות]] | ||