הכרה והרגשה – הבדלי גרסאות

Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 4: שורה 4:
לכל אחד מהכוחות חכמה ובינה יש מעלה וחסרון, כח הדעת הוא ממוצע המחברם ומשלים החסרון שבשניהם.
לכל אחד מהכוחות חכמה ובינה יש מעלה וחסרון, כח הדעת הוא ממוצע המחברם ומשלים החסרון שבשניהם.


:מעלת '''החכמה''' היא ראיית מהות הדבר, וחסרונה שאינו יכול להסבירו. הדבר דומה לאדם שראה דבר בעיניו: לעצמו הוא ברור ופשוט, אך לחבירו איננו מצליח לתארו.
:מעלת '''החכמה''' היא ראיית מהות הדבר, וחסרונה היא בהסברת הדברים. הדבר דומה לאדם שראה דבר בעיניו: לעצמו הוא ברור ופשוט, אך לחבירו איננו מצליח לתארו.
:תכונת '''הבינה''' היא 'לתפוס' את הרעיון, והוא על ידי שמגבילה ומסבירה מכל צדדיו – ולכן ככל שההשגה גדולה וטובה ובהירה יותר הרי זה דוקא משום שהיא מגבילה יותר את השכל, וממילא מרוחקת ממנו ו'מגושמת' יותר.
:תכונת '''הבינה''' היא 'לתפוס' את הרעיון, והוא על ידי שמגבילה ומסבירה מכל צדדיו – ולכן ככל שההשגה גדולה וטובה ובהירה יותר הרי זה דוקא משום שהיא מגבילה יותר את השכל, וממילא מרוחקת ממנו ו'מגושמת' יותר.
:עניין '''הדעת''' הוא התקשרות ודביקות. כשהאדם מקשר עצמו בכח, ונועץ את מחשבתו בעניין מסויים בחוזק ובהתמדה מתחברות החכמה והבינה זו בזו: ראיית הנקודה של החכמה נתפסת בהשגת הבינה, והשגת הבינה תופסת בהברקת החכמה, ואז נולדת מהות חדשה: '''הכרה''', והיא מביאה ל'''הרגשה'''.
:עניין '''הדעת''' הוא התקשרות ודביקות. כשהאדם מקשר עצמו בכח, ונועץ את מחשבתו בעניין מסויים בחוזק ובהתמדה מתחברות החכמה והבינה זו בזו: ראיית הנקודה של החכמה נתפסת בהשגת הבינה, והשגת הבינה תופסת בהברקת החכמה, ואז נולדת מהות חדשה: '''הכרה''', והיא מביאה ל'''הרגשה'''.