פורים דמוקפין

ירושלים - עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בה חוגגים פורים דמוקפין

פורים דמוקפין נחגג ביום ט"ו באדר, בו תיקנו חכמים לבני העיר שושן וכן לערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון לחגוג את הפורים. בשאר הערים, המכונות "ערי הפרזות", יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו תחנון, ונקרא שושן פורים.

מקור

במגילת אסתר מסופר אודות ביטול גזירת המן וניצחונם של היהודים, אשר היכו באויביהם ביום י"ג באדר, ולמחרת נחו ועשו את י"ד באדר ליום משתה ושמחה. בעיר שושן נתן המלך אחשוורוש יום נוסף למלחמה, והיהודים היכו באויביהם גם בי"ד באדר ונחו ועשו את ט"ו באדר ליום משתה ושמחה. בקשר לכך נאמר:

עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:

— אסתר ט, יט

בהמשך מסופר כיצד תיקן מרדכי היהודי את חג הפורים לדורות:

וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים: לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:

— אסתר ט, כ-כא

לא מוזכר במפורש במגילה מה בין חגיגת הפורים של "היהודים הפרזים" בי"ד באדר ובין חגיגת הפורים שתיקן מרדכי בי"ד ובט"ו באדר. אולם בגמרא הוכיחו שכוונת הכתובים היא שישנם שני ימי פורים נפרדים - בי"ד באדר לערים שאינן מוקפות חומה, ובט"ו באדר לעיר שושן ולערים המוקפות חומה.

הערים החוגגות בפורים דמוקפין

ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. במשנה נזכרת רשימת ערים כאלה: "קצרה הישנה של ציפורי, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונה, וירושלים, וכן כיוצא בהן", ובגמרא מזכיר רבי יהושע בן לוי את הערים "לוד ואונו וגיא החרשים". אולם במרוצת הדורות אבד הזיהוי הודאי של כל הערים, מלבד ירושלים, שמקומה ברור.

ערים אחרות, שספק אם מוקפות חומה מימות יהושע, נפסק להלכה שיקראו את המגילה בשני הימים - י"ד וט"ו באדר - בי"ד בברכה, ובט"ו בלי ברכה. כמו כן יש לקיים את שאר המצוות מספק: משלוח מנות, מתנות לאביונים ומשתה ושמחה.

הרבי הורה לרב תנחום דונין לחגוג מספק בעיר חיפה את פורים בשני הימים. וכן הזכיר זאת במכתב, ובדבריו לר' ראובן דונין בהתוועדות. בשיחה אחרת הזכיר את הערים חברון, צפת וטבריה.

פורים משולש

ערך מורחב – פורים משולש

כאשר חל ט"ו באדר ביום השבת, אזי מתפרשות מצוות החג על פני שלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון (בקביעות לוח השנה העברי הנהוג בזמן הזה, מציאות זו תיתכן רק בפורים דמוקפין, שכן י"ד באדר בו נחגג פורים דפרזים לא יכול לחול בשבת). בקביעות כזו מכונה החג "פורים משולש".

סדר המצוות בפורים המשולש הוא:

• ביום שישי, י"ד באדר - קוראים את מגילת אסתר ונותנים מתנות לאביונים.
• בשבת, ט"ו באדר - מוסיפים בקריאת התורה למפטיר את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "ועל הנסים".
• ביום ראשון, ט"ז באדר - מקיימים את סעודת פורים ושולחים משלוח מנות.

עם זאת, הרבי עורר על כך שגם ביום ראשון יש להוסיף ולתת מתנות לאביונים.

בקביעות כזו, הורה הרבי להתאחד עם תושבי ירושלים בקיום מנהגי פורים השייכים והוספה באהבת ישראל בשבת וביום ראשון, בעריכת כינוסים לילדים, ועוד.

פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית, הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. במשך השנים מאז תחילת נשיאות הרבי, חל פורים בקביעות כזו בשנים: תש"י, תשי"ד, תשל"ד, תשל"ז, תשמ"א, תשנ"ד, תשס"א, תשס"ה, תשס"ח, ותשפ"א.

"שושן פורים"

בערי הפרזות מכונה ט"ו באדר "שושן פורים". יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו תחנון, ואסור בתענית ובהספד.

הרבי הביא מהשאילתות ובה"ג שגם שושן פורים הוא כיום שניתנה בו תורה ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות קצת בסעודה מכל מקום אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

בתורת החסידות

שושנה

הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים.

הרבי מבאר הענין ביום זה:

מבואר בתורה אור ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים.

השושנה אדומה בעצם, אך על ידי האש, אש רוחנית של קדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחינת החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שעל ידי גלות מדי נתבררו נשמות ישראל.

הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת.

זהו גם ענין ה"גורל" שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים, ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו.

כיום שניתנה בו תורה

מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים, כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים.