בגתן ותרש: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (סדר) |
מ (קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, תיקון קישור) |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוכלה על ידי מרדכי והם נתלו. | '''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוכלה על ידי מרדכי והם נתלו. | ||
==הסיפור המקראי== | ==הסיפור המקראי== | ||
בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך | בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך אחשורוש שהעבירם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי{{הערה|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע ב[[רוח הקודש]]{{מקור}}) והורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את המלך [[אחשורוש]]. אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם נתלו. | ||
הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך: | הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך: | ||
שורה 10: | שורה 10: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", שבזכות זה בעת [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך|שנדדה שנת המלך]] והמלך פתח את "ספר הזכרונות" הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו וציווה על [[המן]] להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על סוס ולהובילו ברחובות העיר{{מקור}}, ב[[תורת החסידות]] מבואר שבגלל שהקב"ה במעשה זה הקדים "רפואה למכה", לכן מיד לאחר מכן הוא גידל את | ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", שבזכות זה בעת [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך|שנדדה שנת המלך]] והמלך פתח את "ספר הזכרונות" הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו וציווה על [[המן]] להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על סוס ולהובילו ברחובות העיר{{מקור}}, ב[[תורת החסידות]] מבואר שבגלל שהקב"ה במעשה זה הקדים "רפואה למכה", לכן מיד לאחר מכן הוא גידל את המן כדי למהר את מפלתו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/4/2/338.htm?q=בגתן%20ותרש "תורת שמואל", תרל"ט, ח"א, הוספה ב', שלח].}}. | ||
על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" נכתב ב[[מסכת אבות]] ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה|אבות, ו, י}}, [[הרבי]] מסביר שהמעלה בכך היא שע"י הוא "גואל" את דברי התורה ומגלה את "מסורת התורה" עד ל[[משה רבנו]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180}}. | על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" נכתב ב[[מסכת אבות]] ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה|אבות, ו, י.}}, [[הרבי]] מסביר שהמעלה בכך היא שע"י הוא "גואל" את דברי התורה ומגלה את "מסורת התורה" עד ל[[משה רבנו]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.}}. | ||
[[הרבי]] כתב שאין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הפרסית" (שע"י כך הבין את דברי בגתן ותרש שדיברו בשפה זו) שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות, אלא בדיוק ההפיך כיון שדווקא העובדה שבגתנא ותרש ידעו שבני ישראל לא לומדים שפות שונות, היא העובדה שגרמה להם לא לחשוש לדבר בקרבת מרדכי, ולכן הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה|1=[dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף | [[הרבי]] כתב שאין ללמוד מכך ש[[מרדכי]] הציל את [[אחשורוש]] בזכות ידיעת שפת "הפרסית" (שע"י כך הבין את דברי בגתן ותרש שדיברו בשפה זו) שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות, אלא בדיוק ההפיך כיון שדווקא העובדה שבגתנא ותרש ידעו שבני ישראל לא לומדים שפות שונות, היא העובדה שגרמה להם לא לחשוש לדבר בקרבת מרדכי, ולכן הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך{{הערה|1=[https://dvarmalchus.org/Download/623CD1E2-5FC5-4E6F-A98A-5E5ECA9BA099.pdf שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז)], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12332&CategoryID=2056 וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי].}}. | ||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] |
גרסה מ־19:01, 24 בפברואר 2021
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
בגתן ותרש הינם שני שומרי הסף של המלך אחשוורוש, שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוכלה על ידי מרדכי והם נתלו.
הסיפור המקראי
בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך אחשורוש או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך[דרוש מקור], השניים כעסו על המלך אחשורוש שהעבירם מתפקידם ומינה את מרדכי במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי[1]. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר בסנהדרין והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע ברוח הקודש[דרוש מקור]) והורה לאסתר המלכה להזהיר את המלך אחשורוש. אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם נתלו.
הסיפור מופיע במגילת אסתר כך:
בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ
— פרק ב', פסוקים כב-כג
על הטעם שמרדכי נחלץ להגן על המלך הרשע, מסופר שפעם אביו של רבי יהונתן אייבשיץ שאל את בנו בסעודת פורים בעודו ילד כבן שש שאלה זו; מה היה אכפת למרדכי אם אחשורוש היה מת והיה העולם חסר רשע אחד? והשיב הילד תוך כדי שאלה: הלוא על-ידי גילוי הסוד נהרגו בגתן ותרש, ונחסרו בעולם שני רשעים. ואילו הרבי הסביר שמרדכי עשה זאת כדי לגרום לקידוש השם בעיני כל העמים, דבר שמהווה הוראה ליהודי שצריך לנצל כל הזדמנות שנקרית בדרכו כדי לקדש שם שמים[2].
בתורת החסידות
בגמרא מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", שבזכות זה בעת שנדדה שנת המלך והמלך פתח את "ספר הזכרונות" הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו וציווה על המן להרכיב את מרדכי היהודי על סוס ולהובילו ברחובות העיר[דרוש מקור], בתורת החסידות מבואר שבגלל שהקב"ה במעשה זה הקדים "רפואה למכה", לכן מיד לאחר מכן הוא גידל את המן כדי למהר את מפלתו[3].
על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" נכתב במסכת אבות ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" [4], הרבי מסביר שהמעלה בכך היא שע"י הוא "גואל" את דברי התורה ומגלה את "מסורת התורה" עד למשה רבנו[5].
הרבי כתב שאין ללמוד מכך שמרדכי הציל את אחשורוש בזכות ידיעת שפת "הפרסית" (שע"י כך הבין את דברי בגתן ותרש שדיברו בשפה זו) שיש צורך להיות בקי בענייני העולם ובשפת האומות, אלא בדיוק ההפיך כיון שדווקא העובדה שבגתנא ותרש ידעו שבני ישראל לא לומדים שפות שונות, היא העובדה שגרמה להם לא לחשוש לדבר בקרבת מרדכי, ולכן הצליח לשמוע את דבריהם ולהעביר זאת למלך[6].
חג הפורים | ||
---|---|---|
ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) |
הערות שוליים
- ↑ מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.
- ↑ התוועדויות תשד"מ חלק ב' עמוד 1250.
- ↑ "תורת שמואל", תרל"ט, ח"א, הוספה ב', שלח.
- ↑ אבות, ו, י.
- ↑ לקו"ש, חל"ו, עמ' 180.
- ↑ שיחת חג הפורים תשכ"ט סעיף י"ז (בקובץ המקושר עמ' כ"ז), וראה גם הנסמן בקישור זה במדור ניצוצי רבי.