תעניות תשובה – הבדלי גרסאות

מר"ש (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 31: שורה 31:
סכום הכסף השווה לפדיית התענית, הובא בפוסקים שהוא "י"ב פשיטין", השווים בערכם ל"ח"י גדולי פוליש"{{הערה|מהרא"י - פסקי מהרא"י סימן ט ותרומת הדשן שם. רמ"א באורח חיים סימן שלד סעיף כו, ומגן אברהם שם. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף כח.}}. יש שכתבו ששיעור זה משתנה מ[[עני]] ל[[עשיר]] - שעליו להוסיף יותר, כיון שצער הממון מחליף את צער התענית, וכן פסק אדמו"ר הזקן{{הערה|מגן אברהם סימן תקסח ס"ק יב. שו"ע אדה"ז שם.}}.
סכום הכסף השווה לפדיית התענית, הובא בפוסקים שהוא "י"ב פשיטין", השווים בערכם ל"ח"י גדולי פוליש"{{הערה|מהרא"י - פסקי מהרא"י סימן ט ותרומת הדשן שם. רמ"א באורח חיים סימן שלד סעיף כו, ומגן אברהם שם. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף כח.}}. יש שכתבו ששיעור זה משתנה מ[[עני]] ל[[עשיר]] - שעליו להוסיף יותר, כיון שצער הממון מחליף את צער התענית, וכן פסק אדמו"ר הזקן{{הערה|מגן אברהם סימן תקסח ס"ק יב. שו"ע אדה"ז שם.}}.


לדעת ה[[מגן אברהם]], השיעור של י"ב פשיטין הוא שיעור המינימום, אבל מטרת שיעור זה היא מחירו של [[כבש]] כתחליף ל[[קרבן חטאת]], ולכן אם הכבשים יקרים משיעור זה - גם שיעור הפדיון לתענית עולה בהתאם{{הערה|סימן שלד שם. וזה שלדעתו הסכום אינו פוחת מי"ב פשיטין - אף אם מחיר הכבש פוחת מזה - מכיון שישנה חשיבות לסכום זה של י"ב פשיטין מסיבות נוספות (הערה ה לאגרת אד"ש שבהערה הבאה).}}. אך לדעת אדמו"ר הזקן זהו שיעור אחיד וקבוע בכל הדורות, כיון שהוא שיעורו של הסלע שהיה בזמן [[בית המקדש]] שהוא מחירו הנפוץ של כבש לחטאת אז, ואיננו מתעדכן לפי מחיר הכבש בכל דור{{הערה|סימן שלד שם.}}.
לדעת ה[[מגן אברהם]], השיעור של י"ב פשיטין הוא שיעור המינימום, אבל מכיוון ששיעור זה צמוד למחיר הכבשים{{הערה|שיעור י"ח פשיטין הוא מחיר הכבש לדעת המגן אברהם, ולכן י"ב פשיטין הם שני שליש ממחיר כבש (סימן שלד שם).{{ש}}אמנם המגן אברהם התייחס רק לתשלום י"ח פשיטין במקום הקרבן, ששיעור זה משתנה לפי מחיר הכבש, אך במכתב הרבי ([https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/199.htm אגרות קודש כרך ב, אגרת קצט]) לומד בדעתו שגם תשלום י"ב פשיטין במקום תענית משתנה לפי מחיר הכבש.}}, לכן בזמן שמחיר הכבשים עולה - גם שיעור הפדיון לתענית עולה בהתאם{{הערה|אגרות קודש שם. ושם מבואר, שלדעתו הסכום אינו פוחת מי"ב פשיטין - אף אם מחיר הכבש פוחת מזה - מכיון שישנה חשיבות לסכום זה של י"ב פשיטין מסיבות נוספות (הערה ה).}}. אך לדעת אדמו"ר הזקן זהו שיעור אחיד וקבוע בכל הדורות, שנקבע לפי שיעורו של הסלע שהיה בזמן [[בית המקדש]] - מחירו הנפוץ של כבש לחטאת אז, ואיננו מתעדכן לפי מחיר הכבש בכל דור{{הערה|סימן שלד שם.}}.


[[הרבי]] מוכיח שדעת אדמו"ר הזקן מסתברת מכך ששיעור זה של י"ב פשיטין הוזכר על ידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], רבי [[ישראל איסרלן]] וה[[רמ"א]] שחיו בהפרשי מאות שנים, וקשה לומר שמחיר הכבשים לא השתנה בכל הדורות הללו. כמו כן, לפי דעתו לאורה מיותר לכתוב בספרי הפוסקים שיעור, שהרי אפילו באותו דור מחיר הכבש משתנה ממדינה למדינה. מכך מוכח שזהו שיעור אחיד{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/199.htm אגרות קודש כרך ב, אגרת קצט].}}.
[[הרבי]] מוכיח שדעת אדמו"ר הזקן מסתברת מכך ששיעור זה של הפשיטין הוזכר על ידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], רבי [[ישראל איסרלן]] וה[[רמ"א]] שחיו בהפרשי מאות שנים, וקשה לומר שמחיר הכבשים לא השתנה בכל הדורות הללו. כמו כן, לפי דעתו לאורה מיותר לכתוב בספרי הפוסקים שיעור, שהרי אפילו באותו דור מחיר הכבש משתנה ממדינה למדינה. מכך מוכח שזהו שיעור אחיד{{הערה|אגרות קודש שם.}}.


שיעור "י"ב פשיטין" הוא שני שליש משיעור הסלע של תורה (כיון שתעניות אלו אינן מן התורה, לכן מקלים בשיעור הסלע). ולכן, ניתן לדעת אותן לפי החשבון של סלע בכל מדינה ובכל זמן שאותו מחשבים ל[[פדיון הבן]]{{הערה|שם=אגק}}. שיעור י"ב פשיטין נכון ל[[סיוון]] [[תש"פ]] הוא כ-26 ש"ח.
שיעור "י"ב פשיטין" הוא שני שליש משיעור הסלע של תורה (כיון שתעניות אלו אינן מן התורה, לכן מקלים בשיעור הסלע). ולכן, ניתן לדעת אותן לפי החשבון של סלע בכל מדינה ובכל זמן שאותו מחשבים ל[[פדיון הבן]]{{הערה|שם=אגק}}. שיעור י"ב פשיטין נכון ל[[סיוון]] [[תש"פ]] הוא כ-26 ש"ח.