פורים דמוקפין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''שושן פורים''' הוא חג החל ב[[ט"ו באדר]], יום בו נחוג חג ה[[פורים]] בעיר [[שושן הבירה]] ובשאר ה[[ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון]], כגון [[ירושלים]] ועוד.
+'''[[פורים]] דמוקפין''' נחגג ביום [[ט"ו באדר]], בו תיקנו חכמים לבני העיר [[שושן]] וכן לערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון לחגוג את הפורים. בשאר הערים, המכונות "ערי הפרזות", יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ונקרא '''שושן פורים'''.
+==מקור==
+ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, ה ואילך.}} מסופר אודות ביטול [[גזירת המן]] וניצחונם של היהודים, אשר היכו באויביהם ביום [[י"ג באדר]], ולמחרת נחו ועשו את [[י"ד באדר]] ליום משתה ושמחה. בעיר שושן נתן המלך [[אחשוורוש]] יום נוסף למלחמה, והיהודים היכו באויביהם גם בי"ד באדר ונחו ועשו את [[ט"ו באדר]] ליום משתה ושמחה. בקשר לכך נאמר:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אסתר ט, יט|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:}}
+בהמשך מסופר כיצד תיקן [[מרדכי היהודי]] את חג הפורים לדורות:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אסתר ט, כ-כא|תוכן=וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים: לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:}}
+לא מוזכר במפורש במגילה מה בין חגיגת הפורים של "היהודים הפרזים" בי"ד באדר ובין חגיגת הפורים שתיקן מרדכי בי"ד ובט"ו באדר. אולם בגמרא הוכיחו שכוונת הכתובים היא שישנם שני ימי פורים נפרדים - בי"ד באדר לערים שאינן מוקפות חומה, ובט"ו באדר לעיר שושן ולערים המוקפות חומה{{הערה|מגילה ב, ב.}}.
+==הערים החוגגות בפורים דמוקפין==
+ערים המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], הם ערים אשר קייימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. ב[[משנה]] נזכרת רשימת ערים כאלה: {{ציטוטון|קצרה הישנה של ציפורי, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונה, וירושלים, וכן כיוצא בהן}}{{הערה|ערכין לא, א.}}, ובגמרא מזכיר [[רבי יהושע בן לוי]] את הערים {{ציטוטון|לוד ואונו וגיא החרשים}}{{הערה|מגילה ד, א.}}. אולם במרוצת הדורות אבד הזיהוי הודאי של כל הערים, מלבד [[ירושלים]], שמקומה ברור.
+ערים אחרות, שספק אם מוקפות חומה מימות יהושע, נפסק להלכה שיקראו את המגילה בשני הימים - י"ד וט"ו באדר - בי"ד בברכה, ובט"ו בלי ברכה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפח, סעיף ד.}}. כמו כן יש לקיים את שאר המצוות מספק: [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]] ו[[משתה ושמחה]]{{הערה|כף החיים תרפח, כג. וראה משנה ברורה שם, סעיף קטן י.}}.
+הרבי הורה לרב [[תנחום דונין]] לחגוג מספק בעיר [[חיפה]] את פורים בשני הימים. וכן הזכיר זאת במכתב{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט ע' 423.}}, ובדבריו לר' [[ראובן דונין]] בהתוועדות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_6yrIwSVWsrZLHH4e-TllQM5_SDnpNF4/view?usp=drive_open ש"פ תצוה תשל"ז].}}. בשיחה אחרת הזכיר את הערים [[חברון]], [[צפת]] ו[[טבריה]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=759&hilite= שיחת ש"פ צו, שושן פורים תשמ"א].}}.
 == בתורת החסידות ==