820
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוכלה על ידי מרדכי והם נתלו. | '''בגתן ותרש''' הינם שני שומרי הסף של המלך [[אחשוורוש]], שזממו להרעיל את המלך, ומזימתם סוכלה על ידי מרדכי והם נתלו. | ||
==הסיפור המקראי== | ==הסיפור המקראי== | ||
בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך [[אחשורוש]] שהעבירם | בגתן ותרש היו שני שומריו של המלך [[אחשורוש]] או ע"פ גרסא אחרת שומרי כליו של המלך{{מקור}}, השניים כעסו על המלך [[אחשורוש]] שהעבירם מתפקידם ומינה את [[מרדכי]] במקומם ותכננו להרעיל את המלך וכך תיפול האשמה על מרדכי{{הערה|מדרש אסתר רבה פרשה ו' י"ג.}}. השניים דיברו בשפה הטרסית, אולם מרדכי שהיה חבר ב[[סנהדרין]] והיה בקי בכל השפות הבין את דבריהם (ע"פ גרסא אחרת הוא שמע ב[[רוח הקודש]]{{מקור}}) והורה ל[[אסתר המלכה]] להזהיר את אתה המלך [[אחשורוש]]. אסתר מסרה את הדברים למלך בשם מרדכי. לאחר בדיקה התגלתה מזימתם והם נתלו. | ||
הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך: | הסיפור מופיע ב[[מגילת אסתר]] כך: | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", שבזכות זה בעת [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך|שנדדה שנת המלך]] והמלך פתח את "ספר הזכרונות" הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו וציווה על [[המן]] | ב[[גמרא]] מובא שמעשה זה היה "רפואה למכה", שבזכות זה בעת [[בלילה ההוא נדדה שנת המלך|שנדדה שנת המלך]] והמלך פתח את "ספר הזכרונות" הוא ראה את הסיפור עם מרדכי שהציל אותו וציווה על [[המן]] להרכיב את [[מרדכי היהודי]] על סוס ולהובילו ברחובות העיר{{מקור}}, ב[[תורת החסידות]] מבואר שבגלל שהקב"ה במעשה זה הקדים "רפואה למכה", לכן מיד לאחר מכן הוא גידל את [[המן]] כדי למהר את מפלתו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639a/4/2/338.htm?q=%D7%91%D7%92%D7%AA%D7%9F%20%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%A9 "תורת שמואל", תרל"ט, ח"א, הוספה ב', שלח]}}. | ||
על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" נכתב ב[[מסכת אבות]] ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה|אבות, ו, י}}, [[הרבי]] מסביר שהמעלה בכך היא שע"י הוא "גואל" את דברי התורה ומגלה את "מסורת התורה" עד ל[[משה רבנו]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180}}. | על הפסוק "וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי" נכתב ב[[מסכת אבות]] ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" {{הערה|אבות, ו, י}}, [[הרבי]] מסביר שהמעלה בכך היא שע"י הוא "גואל" את דברי התורה ומגלה את "מסורת התורה" עד ל[[משה רבנו]]{{הערה|לקו"ש, חל"ו, עמ' 180}}. | ||