כתר עליון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{תבנית:עולמות אבי"ע}}
{{תבנית:עולמות אבי"ע}}
'''כתר עליון''' הינו ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]].
'''כתר עליון''' הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים. פנימיותו הוא דרגה תחתונה שבאין סוף (שבה עצמה כמה עניינים, ונקראת [[עתיק יומין]]), וחיצוניותו הוא [[כתר]] ד[[עולם האצילות]] הנקרא [[אריך אנפין]].


כתר עליון הוא גבוה יותר מן [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. [[עשר הספירות]] של עולם האצילות, אם כי הם בבחינת ביטול ל[[אור אין סוף]], עד שנאמר כי "איהו וחיוהי וגרמוהי חד", הרי שהם בבחינת [[אותיות הכתב]], מה שאין כן בכתר עליון שהוא בבחינת [[אותיות החקיקה]].
מאצילות הוא נעלה (על דרך מעלת [[אותיות החקיקה]] על[[אותיות הכתב]]), אך לגבי אור אין סוף שלפני הצמצום נאמר עליו ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] ש"כתר עליון אף על גב דאיהו אור צח אור מצוחצח '''אוכם הוא''' קדם עילת העילות".


על אף מעלתו הגדולה של כתר עליון נאמר ב[[תיקוני זוהר|תיקונים]] כי "כתר עליון אף על גב דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילת העילות".
==עתיק יומין ואריך אנפין==
==עתיק יומין ואריך אנפין==
כתר עליון מתחלק בכללות לשני חלקים: [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]].  
כתר עליון מתחלק בכללות לשני חלקים: [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]].  



גרסה אחרונה מ־08:25, 1 באוגוסט 2022

עולמות אבי"ע
עולם האצילות
כתר עליון · עתיק יומין · אריך אנפין · אבא עילאה מקנן באצילות · אבא עילאה · אמא עילאה · זעיר אנפין · מלכות דאצילות · אדם העליון · חשמל · פרסא
עולם הבריאה
אמא עילאה מקננא בבריאה · שרפים · מט"ט · י"ב בקר · מרכבה
עולם היצירה
מלאכים · חיות הקודש · סנד"ל
עולם העשייה
עולם העשייה הרוחני · אופנים · גלגלים · עולם העשייה הגשמי

כתר עליון הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים. פנימיותו הוא דרגה תחתונה שבאין סוף (שבה עצמה כמה עניינים, ונקראת עתיק יומין), וחיצוניותו הוא כתר דעולם האצילות הנקרא אריך אנפין.

מאצילות הוא נעלה (על דרך מעלת אותיות החקיקה עלאותיות הכתב), אך לגבי אור אין סוף שלפני הצמצום נאמר עליו בתיקונים ש"כתר עליון אף על גב דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילת העילות".

עתיק יומין ואריך אנפין[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתר עליון מתחלק בכללות לשני חלקים: עתיק יומין ואריך אנפין.

ב"אריך" נמצאים שרשי הספירות הנקראים בשם: "סתימאה" וכולי. המשל לזה בנפש הוא הכוחות ההיוליים (או הכוחות הנעלמים) שהם מקור לכוחות הגלויים. וכמו "כח המשכיל" שהוא שורש לשכל, כל אדם יש לו מנת מישכל, שעד כדי כך גדולים כח התפיסה והזכרון שלו, לחכמות אלו הוא מוכשר יותר, כוחות אלו מפותחים אצלו יותר. על ידי לימוד ויגיעה משתנים ומשתפרים הכוחות שלו – האדם קולט יותר מהר ומבין יותר לעומק. על ידי לימוד ויגיעה משתנים ומשתפרים הכוחות שלו. וכמו כן בשאר כוחות האדם.

השכל הגלוי מפותח כך וכך, וישנו מקור נעלם של השכל[1] שממנו בא ונמשך השכל, וככל שהאדם מתייגע ומשתמש יותר בכח, הוא "ממשיך" יותר ממקורו של הכח, מהכח ההיולי.

דוגמא מזה למעלה, שמקורם של עשר ספירות דאצילות הוא בספירות הכלולות בכתר, שלכן הוא נקרא בשם "אריך אנפין" – פנים ארוכים וגדולים. היינו שזה אותו ענין של "זעיר אנפין" שבאצילות, אלא שהוא "גדול" ונעלה יותר. עשר הספירות הכלולות ב"אריך באופן של "סתימאה" אינם מציאות ממש של ספירות, אלא מקור היולי לספירות הגלויות. הספירות נמצאות שם בהעלם שישנו במציאות, כשלהבת הכלולה בגחלת.


כשם שבגחלת ישנה האש הכלולה בה, וישנו עצם הגחלת, כך בנפש, בדרגה זו של הכוחות ההיוליים הנמצאים בתוך הנפש, הרי הנפש מצד עצמה פשוטה ובלתי מוגבלת, ובה כלולים, בהעלם שישנו במציאות, בהמשכה נעלמת, הכוחות ההיוליים. וכך למעלה, שהספירות הנמצאות ב"אריך" באופן של "סתימאה", בהעלם שישנו במציאות, הם כלולים בתוך הפשיטות של הקב"ה שהוא אין סוף ובלי גבול.

בכללות מאד – זהו ענינו של "עתיק" שהוא "נעתק ונבדל" מהנאצלים לפי שהוא משהו אחר לגמרי מהם, הוא אינו אלא הפשיטות האין סופית של הקב"ה, אלא שבו כלול גם מקור הספירות שהוא "אריך"[2].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שהוא נקרא "כח המשכיל" או "כח ההיולי לשכל"
  2. ב"אריך וב"עתיק", כמובן, ענינים רבים נוספים, כמו ענין הרצון והתענוג ועוד. וכאן נגענו רק באופן הימצאות שורש הספירות בהם. וכדוגמת הנפש, שנוסף לכוחות ההיוליים שבה, יש בה גם "כוחות מקיפים". במקביל ל"אריך' ישנו "עולם התוהו", שנקרא גם בשם "עולם הנקודים", שאופן "המשכת" וגילוי הספירות היו בו בצורה שונה, ולכן ארעה בו "שבירת הכלים" ו"נפילת" הניצוצות לעולמות בי"ע, שמהם נוצרו הקליפות. גם על זה לא נתעכב כאן. אין זה חלק ממש מ"סדר ההשתלשלות" הרגיל, אלא כאילו "חריגה" הצידה של אופן השתלשלות שונה, וקובע ברכה לעצמו