יעקב בכרך מקידאן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==לקריאה נוספת == | ==לקריאה נוספת == | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=230&hilite= בית רבי עמ' קז] | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=230&hilite= בית רבי עמ' קז] | ||
*היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג | *היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג | ||
*'''[[אוצר חסידי חב"ד]] חלק ב'''', עמוד 62 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
גרסה מ־00:13, 11 באוקטובר 2022
החסיד המפורסם רבי יעקב בכרך מקידאן (מכונה גם בשם יעקיל קידאנער, או יעקב קאדאנער[1]), היה חסיד גדול מחסידי אדמו"ר האמצעי ואחרי פטירתו היה חסיד של אדמו"ר הצמח צדק. ספרו סיפורים נוראים מהווה מקור חשוב בספרות החסידית.
תולדות חיים
נולד בעיירה קידאן, ובצעירותו למד בישיבתו של הגאון רבי חיים מוואלאז'ין, ובהמשך נישא לבת העיירה ווילקומיר שברוסיה הלבנה והתיישב שם.
כאשר נמשכה נפשו לחסידות חב"ד, הסתופף בתחילה בצילו של רבי אהרן מסטרשלה[2], ולאחר הסתלקותו של רבי אהרן נסע לליובאוויטש להסתופף בצילו של אדמו"ר האמצעי, ובעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד החל לסבול מבני משפחתו שהחלו לירד לחייו.
הוא היה עמקן ובעל דעת גדול בדברי חסידות.
ספריו
- ביאור ספר התניא[3].
- מצרף העבודה (נקרא גם בשם ויכוחא רבה[4])[5].
- סיפורים נוראים[6], בו כתב סיפורים נפלאים שראה בעצמו אצל רבותינו. ספר זה זכה ליחס מיוחד מצד רבותינו נשיאינו, ואדמו"ר הריי"צ העניק אותו לרבי בשבוע שאחר החתונה ואמר לו שניתן לסמוך על הסיפורים המובאים שם.
לקריאה נוספת
- בית רבי עמ' קז
- היכל הבעל שם טוב גליון ל' עמוד רכג
- אוצר חסידי חב"ד חלק ב', עמוד 62
הערות שוליים
- ↑ בכתבי רבותינו נשיאינו מצוי גם האיות יעקב קאדאניר.
- ↑ לפי המסורת המופיעה בספר בית רבי
- ↑ יצא לאור על ידי הוצאת הספרים קה"ת בשנת תשע"ב.
- ↑ הספר נדפס גם תחת השם 'משיב נפש'.
- ↑ יש הטוענים כי לא כתב את הספר בעצמו אלא ערך אותו לדפוס והוסיף בו הוספות רבות, ולכן נקרא על שמו.
- ↑ נדפס גם בשנת תשמ"א בתוך הליקוט 'סיפורים נפלאים - עשרה ספרים מתלמידי הבעל שם טוב'.