אברהם חיים נאה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ==תולדות חיים==
-===ילדותו וצעירותו===
 הרב חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]], לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו מרת מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].
@@ שורה 22: / שורה 21: @@
 [[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]
-בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
+בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.
-עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}.
+עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה"  והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.
-===גלות [[מצרים]]===
+לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) והתגורר ב[[ירושלים]].
-לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) וגר ב[[ירושלים]].
-בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.
+בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], הוגלה הרב נאה יחד עם רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים. רעייתו [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים. ב[[מצרים]] ייסד הרב נאה ישיבה לגולים, כמו כן הוא הוציא אז ספר ליהודי [[מצרים]] בשם "שנות חיים"{{הערה|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.
-רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים. עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים.
-עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערה|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.
-===בעדה החרדית===
 [[קובץ:הדירה_של_ח''נ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה דירת ר' חיים נאה]]
-שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים [[העדה החרדית|בעדה החרדית]]. בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[העדה החרדית]] וחבר ועד השחיטה של [[העדה החרדית]]{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.
+בתום המלחמה חזר הרב נאה ל[[ירושלים]] כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[העדה החרדית]] וחבר ועד השחיטה של [[העדה החרדית]]{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של [[הרב קוק]] בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.
-בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של [[העדה החרדית]] שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ [[העדה החרדית]] בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין{{הערה|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.
-===מנהל ב[[כולל חב"ד]]===
-משנת [[תרח"צ]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת [[תש"ח]] ערב פרוץ [[מלחמת השחרור]], רכש [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]], שכן חלקת כולל חב"ד כבר הייתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.
-בשנת [[תש"ט]] מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.
-תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד ו[[צדקה]] לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח.{{הערה|נודע בשיעורים פרק יד, עבד מלך}}
-===פטירתו===
-נפטר ב[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]].
-ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.
+בשנת [[תרח"צ]] מונה כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת [[תש"ח]] ערב פרוץ [[מלחמת השחרור]], רכש [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]], שכן חלקת כולל חב"ד כבר הייתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.
-לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.
+בשנת [[תש"ט]] מינה אדמו"ר הריי"צ אותו כמנהל כולל חב"ד יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. אולם הרב נאה וסלונים מונו להיות המנהלים הראשיים.
-חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].
+נפטר ב[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]].לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.
 ==דעותיו והשקפותיו==