משה שניאורי – הבדלי גרסאות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ר' משה היה לומד עם אביו{{הערה|"הוספה לספר עדות אסף" עמ' קעג}},כמו כן אביו שכר לו את המלמד ר' [[אליהו ראובן]] שלימדו{{הערה|ספר השיחות, [[ת"ש]], עמ' 54}}.מר' [[משה מייזליש]] היה ר' משה לומד את השפה ה[[רוסית]] והצרפתית{{הערה|"דברי ימי חי אדמוה"ז, עמ' קנז}}. | ר' משה היה לומד עם אביו{{הערה|"הוספה לספר עדות אסף" עמ' קעג}},כמו כן אביו שכר לו את המלמד ר' [[אליהו ראובן]] שלימדו{{הערה|ספר השיחות, [[ת"ש]], עמ' 54}}.מר' [[משה מייזליש]] היה ר' משה לומד את השפה ה[[רוסית]] והצרפתית{{הערה|"דברי ימי חי אדמוה"ז, עמ' קנז}}. | ||
=== | ===כרב באולע=== | ||
בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, וב[[חנוכה]] שנת [[תקנ"ח]] נשא לאשה את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]], כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט"ו כסלו]] [[תקנ"ח]]) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה| התוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]]}}. בחתונתו אמר [[אדמו"ר הזקן]] אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, ח, ב}}. | בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, וב[[חנוכה]] שנת [[תקנ"ח]] נשא לאשה את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]], כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט"ו כסלו]] [[תקנ"ח]]) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה| התוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]]}}. בחתונתו אמר [[אדמו"ר הזקן]] אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, ח, ב}}. לאחר החתונה עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולע. | ||
לאחר החתונה עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולע. | |||
בעת כהונתו כרב ב[[אולע]] היה מתכתב עם [[אדמו"ר הצמח צדק]]אודות ענייני [[הלכה]]{{הערה|שו"ת צמח צדק, חלק אהע"ז, סקמ"ד}}. | |||
רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] המאמרים של [[אדמו"ר הזקן]] בלשונו ה[[זהב]] ממש, וגם היה רושם את הדברים. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, הוא היה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד". מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[בית רבי]], נ"ז, א}}. | רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] המאמרים של [[אדמו"ר הזקן]] בלשונו ה[[זהב]] ממש, וגם היה רושם את הדברים. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, הוא היה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד". מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[בית רבי]], נ"ז, א}}. | ||
| שורה 38: | שורה 39: | ||
החל משנת [[תק"ע]] החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל בהוראת אביו [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שלשלת היחס}}. | החל משנת [[תק"ע]] החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל בהוראת אביו [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שלשלת היחס}}. | ||
בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, הוא היה חתום בין בני אדמו"ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[ספר התניא]] שהודפס בשנת [[תקע"ד]] בצירוף [[אגרת הקודש]] שהוסיפו אז. | |||
===במלחמת נפוליאון=== | ===במלחמת נפוליאון=== | ||
בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה, בשנת [[תקע"ב]], נסע [[אדמו"ר הזקן]] לעומק [[רוסיה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, | בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיה, בשנת [[תקע"ב]], נסע [[אדמו"ר הזקן]] לעומק [[רוסיה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, והוא התיישב בעיר [[דרויא]] שם חנה הצבא הצרפתי, בעקבות בקיאותו בשפה הצרפתית התרועע ר' משה עם ראשי הצבא הצרפתי וריגל נגדם. כאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר{{הערה|"דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן" עמ' נ'}}. | ||
לאחר ה[[מלחמה]] חזר ר' משה יחד עם משפחתו לעיירה [[אולע]]{{הערה|"עטרת מלכות" עמ' 21}}. | |||
== מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו == | == מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו == | ||