יצחק מוולוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: == רבי יצחק (איצ'הלה) מוולוז'ין == רבי יצחק מוולוז'ין נולד לאביו הגאון רבי חיים מוולוז'ין שהיה מתלמידי …)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
== רבי יצחק (איצ'הלה) מוולוז'ין ==
== רבי יצחק (איצ'הלה) מוולוז'ין ==
רבי יצחק מוולוז'ין נולד לאביו הגאון רבי [[חיים מוולוז'ין]] שהיה מתלמידי הגר"א, ומידידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הרש"ב]].
רבי יצחק מוולוז'ין נולד לאביו הגאון רבי [[חיים מוולוז'ין]] שהיה מתלמידי הגר"א, ומידידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הרש"ב]].
שורה 5: שורה 4:
רבי איצהל'ה מוולוזי'ן המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]], וביחד פעלו ענינים חשובים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים.<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]</REF>.
רבי איצהל'ה מוולוזי'ן המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]], וביחד פעלו ענינים חשובים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים.<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]</REF>.


הרייצ]] כותב בספרו על המפגש הראשון בין הצמח צדק לרבי אצהלה בשנת תר"ג:  
[[הריי"צ]] כותב בספרו על המפגש הראשון בין הצמח צדק לרבי אצ'הלה בשנת תר"ג:  


בתחלת שנת תר״ג כשהוזמן כ״ק אדמו״ר בעל צ״צ לאספת הרבנים בפט״ב, הנה אז כפעם הראשונה בא בחלופי דברים עם המנגדים, בעת ישיבתם יחדיו לטכס עצות ע״ד אספת הרבנים המיועדה.  
בתחלת שנת תר״ג כשהוזמן כ״ק אדמו״ר בעל צ״צ לאספת הרבנים בפט״ב, הנה אז כפעם הראשונה בא בחלופי דברים עם המנגדים, בעת ישיבתם יחדיו לטכס עצות ע״ד אספת הרבנים המיועדה.  
שורה 15: שורה 14:
ההתראות הדאשוגה של הוד כ״ק אדמו״ר הצ"צ עם הגאון ר׳ יצחק מוואלאזשין עשתה רושם עז על הגאון ר״י, ורושם טוב על הוד כ״ק אדמו״ר הצ״צ.
ההתראות הדאשוגה של הוד כ״ק אדמו״ר הצ"צ עם הגאון ר׳ יצחק מוואלאזשין עשתה רושם עז על הגאון ר״י, ורושם טוב על הוד כ״ק אדמו״ר הצ״צ.


... אז היתה לשיחה בפי המושלי משלים כי בפגישתם של כ"ק אדמו״ר הצ״צ והגאון הר״י מוואלאזין נודע להמתנגדים כי גם החסידים הם גאונים, ולהחסידיס נודע כי גם המתנגדים הם צדיקים. הקירוב הכללי וההשתתפות בעסקי הכלל השפיעו לטוב על היחס הכללי אשר בין המנגדים והחסידים, עד כי בכמה מקומות נתאחדו גם בעניני הפרט ויהיו למשפחה אחת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&hilite=3652c0da-6648-4cfe-93bb-c19e470184c9&st=%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&pgnum=14]
... אז היתה לשיחה בפי המושלים כי בפגישתם של כ"ק אדמו״ר הצ״צ והגאון הר״י מוואלאזין נודע להמתנגדים כי גם החסידים הם גאונים, ולהחסידים נודע כי גם המתנגדים הם צדיקים. הקירוב הכללי וההשתתפות בעסקי הכלל השפיעו לטוב על היחס הכללי אשר בין המנגדים והחסידים, עד כי בכמה מקומות נתאחדו גם בעניני הפרט ויהיו למשפחה אחת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&hilite=3652c0da-6648-4cfe-93bb-c19e470184c9&st=%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&pgnum=14]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|חיים]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|יצחק]]

גרסה מ־06:29, 17 בינואר 2010

רבי יצחק (איצ'הלה) מוולוז'ין

רבי יצחק מוולוז'ין נולד לאביו הגאון רבי חיים מוולוז'ין שהיה מתלמידי הגר"א, ומידידי האדמו"ר האמצעי והרש"ב.

רבי איצהל'ה מוולוזי'ן המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם הצמח צדק, וביחד פעלו ענינים חשובים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים.[1].

הריי"צ כותב בספרו על המפגש הראשון בין הצמח צדק לרבי אצ'הלה בשנת תר"ג:

בתחלת שנת תר״ג כשהוזמן כ״ק אדמו״ר בעל צ״צ לאספת הרבנים בפט״ב, הנה אז כפעם הראשונה בא בחלופי דברים עם המנגדים, בעת ישיבתם יחדיו לטכס עצות ע״ד אספת הרבנים המיועדה.

הקירוב הלזה והשתתפותם של נשיא עדת החסידים וגדולי גאוני המנגדים בעניני הכלל גרמה שמחה רבה בשתי המפלגות, החסידים והמנגדים כאחד, כי מאז ומקדם — משנת תקפ״ט בערך — שמעו של הוד כ״ק אאזמו״ד אדמו״ר צמח צדק הולך וגדול גם בקרב מחנה המנגדים.

בשביל סדור עניני אספת הרבנים הועמד ועד מיוחד בוויטעבסק מעשירים ועסקני הכלל, ובהועד הזה נכנסו חברים משתי המפלגות, מחסידים ומנגדים.

ההתראות הדאשוגה של הוד כ״ק אדמו״ר הצ"צ עם הגאון ר׳ יצחק מוואלאזשין עשתה רושם עז על הגאון ר״י, ורושם טוב על הוד כ״ק אדמו״ר הצ״צ.

... אז היתה לשיחה בפי המושלים כי בפגישתם של כ"ק אדמו״ר הצ״צ והגאון הר״י מוואלאזין נודע להמתנגדים כי גם החסידים הם גאונים, ולהחסידים נודע כי גם המתנגדים הם צדיקים. הקירוב הכללי וההשתתפות בעסקי הכלל השפיעו לטוב על היחס הכללי אשר בין המנגדים והחסידים, עד כי בכמה מקומות נתאחדו גם בעניני הפרט ויהיו למשפחה אחת. [1]

הערות שוליים

הערות שוליים