שלום שלמה שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

שלום שלמה שניאורסון (עריכה)

גרסה מ־07:28, 12 ביולי 2021

נוספו 572 בתים , 12 ביולי 2021

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

להתראות

31,400

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב ''' שלום שלמה שניאורסון''' היה אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]].
+הרב ''' שלום שלמה שניאורסון''' (סביבות [[תרמ"ג]]-[[ז' שבט]] [[תרפ"ו]], 1883-1926) היה דודו של הרבי (אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]).
 ==תולדות חיים==
-ר' שלום שלמה נולד להוריו רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת זלדה רחל. [[נישואין|נשא]] את מרת רחל בתו של החסיד ר' [[דוד צבי חן]] רבה של צ'רניגוב ועבר לגור בעירו.
+ר' שלום שלמה נולד בסביבות שנת [[תרמ"ג]] להוריו רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת זלדה רחל. [[נישואין|נשא]] את מרת [[רחל שניאורסון|רחל]] בתו של החסיד ר' [[דוד צבי חן]] רבה של צ'רניגוב ועבר לגור בעירו.
-בחתונתו שהתקיימה בצ'רניגוב השתתף אחיו הרב לוי יצחק, בזכרונותיה ספרה הרבנית [[חנה שניאורסון]] בדרך אגב על שמחת החתונה: מתנגד למדן וקנאי כתב "מסירה" נגד הרב לוי יצחק לגרשו מהעיר יקטרינוסלב והצמיד "מסמך עדות" בו טען שהרב שניאורסאהן היה פעם בצ'רניגוב, והשתכר שם עד שהלך ללא סירטוק!... עד כדי כך גרועה הייתה הנהגתו!...{{הערה|[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1877957 ה"מסירה" והסוף המר של המוסר]. יש לציין שהרבנית חנה מסרה העתק מוקלד ממחברת הזכרונות הראשונה שלה לגיסתה מרת רחל שניאורסון אשת הרב שלום שלמה.}}
+בחתונתו שהתקיימה בצ'רניגוב בשנת [[תרס"ט]]{{הערה|'למנחמי' עמוד 66.}} השתתף אחיו הרב לוי יצחק, בזכרונותיה ספרה הרבנית [[חנה שניאורסון]] בדרך אגב על שמחת החתונה: מתנגד למדן וקנאי כתב "מסירה" נגד הרב לוי יצחק לגרשו מהעיר יקטרינוסלב והצמיד "מסמך עדות" בו טען שהרב שניאורסאהן היה פעם בצ'רניגוב, והשתכר שם עד שהלך ללא סירטוק!... עד כדי כך גרועה הייתה הנהגתו!...{{הערה|[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1877957 ה"מסירה" והסוף המר של המוסר]. יש לציין שהרבנית חנה מסרה העתק מוקלד ממחברת הזכרונות הראשונה שלה לגיסתה מרת רחל שניאורסון אשת הרב שלום שלמה.}}
 בשנת תרע"א עלה לכהן כרב במושבה החלקאית שיראקא (אינגולץ ליד הנהר אינגול), בפלך [[חרסון]].{{הערה|ברכה לרגל עלותו לכסא הרבנות התפרסמה בגליון "האח" מס' 31, כ"ח תמוז התרע"א.}} בכ"ו [[סיוון]] [[תרע"ד]] נולדה בתו היחידה שיינא זלדה. לאחר פרוץ המהפכה הבולשביקית חזר לצ'רניגוב.
-בשנת [[תרפ"ה]] עלה יחד עם חותנו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[ירושלים]]. בטרם עברה שנה מעלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] והוא נפטר ב[[ז' שבט תרפ"ו]]. מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שבירושלים.
+בשנת [[תרפ"ה]] עלה יחד עם חותנו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[ירושלים]]. בטרם עברה שנה מעלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] והוא נפטר ב[[ז' שבט]] [[תרפ"ו]]. מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שבירושלים.
 לאחר הלויה בבית החיים, ולאחרי זה בשנת האבל אחריו אמרה עליו [[קדיש]] ביתו - מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]], מחוסר ברירה אחרת.
 הרבי הריי"צ כתב מכתב תנחומין לאשתו ממקום מושבו באותה שעה בלנינגרד, וביקש לא להודיע על כך לאמו הרבנית שטערנא שרה כמה זמן שאפשר כדי שלא תצטער.
+הרבי התבטא אודותיו "שהיה בקי גדול ולמדן גדול"{{הערה|תורת מנחם חלק י"ח (תשי"ז חלק א') עמוד 287.}}, ושהיה בעל טובה מופלא{{הערה|שיחות קודש תשמ"א חלק א' עמוד 716.}}.
 בשנת תשכ"ט, לאחר מלחמת ששת הימים כשחזר [[הר הזיתים]] לשלטון יהודי איתרו את קברו והרבי ביקש ממרת זלדה לדאוג להקמת המצבה מחדש ואף ביקש להשתתף בהוצאות.
-בשנת [[תשכ"ה]] נפטרה זוגתו מרת רחל. בתם מרת זלדה פנתה לרבי בנוגע לנוסח המצבה שהשיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע [[אדמו"ר הזקן]] וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ).{{הערה|אג"ק חכ"ג, עמ' שכב.}}
+בשנת [[תשכ"ה]] נפטרה זוגתו מרת רחל. בתם מרת זלדה פנתה לרבי בנוגע לנוסח המצבה שהשיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע [[אדמו"ר הזקן]] וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ){{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג, עמ' שכב.}}.
 ==משפחתו==
@@ שורה 28: / שורה 30: @@
 ==לקריאה נוספת==
-* תולדות לוי יצחק עמ' 326.
+* תולדות לוי יצחק עמוד 326.
+*[[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 218.
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:שניאורסון שלום שלמה}}