לדלג לתוכן

ניגון ושמחת בחגך – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ושמחת בחגך''' הינו [[ניגון]] [[שמח]] ועליז אותו שרים ה[[חסידים]] בימי השמחה ובפרט ב[[שלושת הרגלים]].
'''ושמחת בחגך''' הינו [[ניגון]] [[שמח]] ועליז אותו שרים ה[[חסידים]] בימי השמחה ובפרט ב[[שלושת הרגלים]].


מילות הניגון: "ושמחת בחגך והיית אך שמח".
מילות הניגון (דברים טז, יד-טו) "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ".


ניגון זה הוא ניגון רכ"ח ב[[ספר הניגונים]].
ניגון זה הוא ניגון רכ"ח ב[[ספר הניגונים]].


המפיק הרב יוסף משה כהנא טוען כי את השיר חיבר "ר' מאניש חזנס"{{הערה|'קוראי עונג' בהעלתוך ס"ז, ללא מקור מדויק}} [[בעל מנגן]] בשפיקוב, הידוע יותר כ"ה[[שליח ציבור|חזן]] מ[[טשורטקוב]]" לשם עבר לאחר העיר שפיקוב. גם בספר 'די גאלדענע פאווע'{{הערה|תוי הניגון מובאים בספר, הוצאת (1970) (עמ' 101). ומקורו מובא בספר הנ"ל, במקורות שבסוף הספר}}, כניגונו של 'משה אחילאה' יליד צ'ורטקוב. בישיבת סלבודקא היו ששרו מנגינה זו על הפיוט 'מנוחה ושמחה'.
המפיק הרב יוסף משה כהנא טוען כי את השיר חיבר "ר' מאניש חזנס"{{הערה|'קוראי עונג' בהעלותך ס"ז, ללא מקור מדויק}} [[בעל מנגן]] בשפיקוב, הידוע יותר כ"ה[[שליח ציבור|חזן]] מ[[טשורטקוב]]" לשם עבר לאחר העיר שפיקוב. גם בספר 'די גאלדענע פאווע'{{הערה|תוי הניגון מובאים בספר, הוצאת (1970) (עמ' 101). ומקורו מובא בספר הנ"ל, במקורות שבסוף הספר}}, כניגונו של 'משה אחילאה' יליד צ'ורטקוב. בישיבת סלבודקא היו ששרו מנגינה זו על הפיוט 'מנוחה ושמחה'.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־19:13, 27 בספטמבר 2021

ושמחת בחגך הינו ניגון שמח ועליז אותו שרים החסידים בימי השמחה ובפרט בשלושת הרגלים.

מילות הניגון (דברים טז, יד-טו) "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ".

ניגון זה הוא ניגון רכ"ח בספר הניגונים.

המפיק הרב יוסף משה כהנא טוען כי את השיר חיבר "ר' מאניש חזנס"[1] בעל מנגן בשפיקוב, הידוע יותר כ"החזן מטשורטקוב" לשם עבר לאחר העיר שפיקוב. גם בספר 'די גאלדענע פאווע'[2], כניגונו של 'משה אחילאה' יליד צ'ורטקוב. בישיבת סלבודקא היו ששרו מנגינה זו על הפיוט 'מנוחה ושמחה'.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 'קוראי עונג' בהעלותך ס"ז, ללא מקור מדויק
  2. ^ תוי הניגון מובאים בספר, הוצאת (1970) (עמ' 101). ומקורו מובא בספר הנ"ל, במקורות שבסוף הספר