קזחסטן – הבדלי גרסאות
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ החלפת טקסט – "תשנ"א" ב־"תנש"א" |
זוועה... |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''קזחסטן''' היא אחת מחמש עשרה הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות לשעבר. בשנת תנש"א, עם פירוקה של ברית המועצות הייתה קזחסטן לאחת המדינות הראשונות שהכריזה על עצמאותה. זמן קצר לאחר מכן הגיע לעיר הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], שליחו של [[הרבי מליובאוויטש]] שהקים את המרכז היהודי בקזחסטן, מרכז הכולל רשת של מוסדות הנותנים מענה לכל הצרכים היהודיים במדינה, צרכים פיזיים וצרכים רוחניים ודתיים. | '''קזחסטן''' היא אחת מחמש עשרה הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות לשעבר. בשנת תנש"א, עם פירוקה של ברית המועצות הייתה קזחסטן לאחת המדינות הראשונות שהכריזה על עצמאותה. זמן קצר לאחר מכן הגיע לעיר הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], שליחו של [[הרבי מליובאוויטש]] שהקים את המרכז היהודי בקזחסטן, מרכז הכולל רשת של מוסדות הנותנים מענה לכל הצרכים היהודיים במדינה, צרכים פיזיים וצרכים רוחניים ודתיים. | ||
==רבי לוי יצחק== | ==היסטוריה== | ||
בשל מיקומה של המדינה על נתיב הסוחרים העתיק המכונה 'דרך המשי', סוחרים יהודים שהובילו סחורה בין רוסיה וסין דרך מרכז אסיה התיישבו במשך השנים באזורים המיושבים של קזחסטן ונהנו ממסחר ער שהתנהל במקום, ולפי ההשערות ראשית ההתיישבות היהודית במדינה החלה כבר בתקופת גלות בבל. | |||
בתקופה הקצרה בה פעל | |||
בתקופת הצאר, התגבשה במדינה קבוצה משמעותית של קהילת ה[[קנטוניסטים]] שהורשו להתיישב בערים המרכזיות ואף קיבלו אישור להקים בית כנסת עבור הקהילה שלהם. | |||
בהמשך התגבשו במדינה גם קהילות נוספות של יוצאי בוכרה ואיראן, ולאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] הגיעו למדינה פליטי המלחמה מאירופה. | |||
===רבי לוי יצחק=== | |||
בזמן עליית השלטון הקומוניסטי ב[[רוסיה הסובייטית]], שימשו ערבות קזחסטן להגליית אישים שהיו לצנינים בעיני השלטון, ובשל כך הוגלה הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של הרבי מליובאוויטש, לרצות עונש של חמש שנות גלות בצ'יאלי, בעוון פעילות דתית בעיר [[דנייפרופטרובסק]] בה כיהו כרב עד מאסרו בשנת [[תרצ"ט]]. בראשית שנת [[תש"ד]] הגיע רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן ושם נפטר חודשים ספורים לאחר מכן. | |||
בתקופה הקצרה בה פעל רבי לוי יצחק בעיר, הצליח לרכז מסביבו קבוצה לא קטנה של יהודים שסבלו עד אז מניתוק מכל גורם דתי, וראו ברבי לוי יצחק מנהיג רוחני, ושנים רבות לאחר פטירתו, למרות שלא היה במדינה אפילו בית כנסת או מקוה טהרה אחד, שימשה דמותו מקור של השראה רוחנית ליהודים המקומיים בקשר שלהם ליהדותם. | |||
[[קובץ:ישיבת קיץ קזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת קיץ בקזחסטן תשע"ה]] | [[קובץ:ישיבת קיץ קזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת קיץ בקזחסטן תשע"ה]] | ||
===פריחת היהדות במדינה=== | |||
[[קובץ:שיירת האור בקזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור של קזחסטן. חנוכה תשע"ו]] | [[קובץ:שיירת האור בקזחסטן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור של קזחסטן. חנוכה תשע"ו]] | ||
כיובל שנים לאחר פטירתו של רבי לוי יצחק, באביב של שנת [[תשנ"ד]] הגיע לפעול בעיר שליח הרבי הרב [[ישעיהו כהן]], שהחל בתנופת פעילות שזכתה להיענות מצד הקהילה היהודית בעיר, והצליח לרתום את ראשי השלטונות במדינה ולהקים רשת עניפה של מוסדות יהודיים; בתי כנסת, מקוואות, מערכת שחיטה ופיקוח על כשרות ושירותי דת לכל מעגל החיים היהודי החל מברית מילה, בר-מצוה ו[[נישואין]] וכלה בשירותי קבורה יהודית שעד אז סבלה מהזנחה חמורה. | |||
עם התרחבות הפעילות, עלה הצורך ברבנים נוספים לקהילות יהודיות בערים נוספות במדינה. הרב כהן בתוקף סמכותו כשליח הרבי איתר ומינה רבנים ושלוחים נוספים וכיום פועלים ברחבי קזחסטן רבנים בשישה ערים מרכזיות נוספות: אסטנה, פבלודר, קרגנדה, קוסטנאי, צ'ימקנט ואוסט-קמינגורסק. זאת בנוסף לסניף המרכזי שנותר ב[[אלמא אטא]] בו פועלים שלוחים ורבנים נוספים. | עם התרחבות הפעילות, עלה הצורך ברבנים נוספים לקהילות יהודיות בערים נוספות במדינה. הרב כהן בתוקף סמכותו כשליח הרבי איתר ומינה רבנים ושלוחים נוספים וכיום פועלים ברחבי קזחסטן רבנים בשישה ערים מרכזיות נוספות: אסטנה, פבלודר, קרגנדה, קוסטנאי, צ'ימקנט ואוסט-קמינגורסק. זאת בנוסף לסניף המרכזי שנותר ב[[אלמא אטא]] בו פועלים שלוחים ורבנים נוספים. | ||
| שורה 25: | שורה 32: | ||
* הרב מנחם מענדל זלמנוב - קוסטנאי | * הרב מנחם מענדל זלמנוב - קוסטנאי | ||
* הרב מרדכי מרוזוב - צ'מיקנט | * הרב מרדכי מרוזוב - צ'מיקנט | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''ממלכת הרבי בקזחסטן''', שבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 50 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||