הבחירות לכנסת: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:בחירות כפח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות]] | [[קובץ:בחירות כפח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות]] | ||
'''הבחירות לכנסת''' היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת [[מדינת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים. | '''הבחירות לכנסת''' היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת [[מדינת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים. | ||
==הצבעה בבחירות== | |||
==ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות== | ===ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות=== | ||
רובם של גדולי ישראל ובראשם [[אהרן רוקח|רבי אהרן מבעלזא]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]] , [[הבית ישראל]] מ[[חסידות גור|גור]], האמרי חיים מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] הורו ואף כתבו "קול קורא"{{הערה|1=ראו בחוברת [https://drive.google.com/file/d/1H0GlhPlNjWlbZH8D54nIZ46k4T5US78I/view?usp=drive_open ובחרת בחיים]" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.}} להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת [[תש"ט]], וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו. | רובם של גדולי ישראל ובראשם [[אהרן רוקח|רבי אהרן מבעלזא]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]] , [[הבית ישראל]] מ[[חסידות גור|גור]], האמרי חיים מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] הורו ואף כתבו "קול קורא"{{הערה|1=ראו בחוברת [https://drive.google.com/file/d/1H0GlhPlNjWlbZH8D54nIZ46k4T5US78I/view?usp=drive_open ובחרת בחיים]" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.}} להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת [[תש"ט]], וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הרבי צידד בעד המתירים, ואף חייב בכך, [[הרבי]] אולם הבהיר שלמרות זאת הוא מתנגד להשתתפות בקואלציה "מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'".[[ הרבי]] גם הוסיף שמי שלא מבציע בבחירות אז:{{ציטוטון|ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת ב"כ (דעפוטאט) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל.}}{{הערה|1=מכתב הנ"ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ"א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס"ז]}}{{הערה|1=מכתב הנ"ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ"א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס"ז]}}.}} | הרבי צידד בעד המתירים, ואף חייב בכך, [[הרבי]] אולם הבהיר שלמרות זאת הוא מתנגד להשתתפות בקואלציה "מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'".[[ הרבי]] גם הוסיף שמי שלא מבציע בבחירות אז:{{ציטוטון|ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת ב"כ (דעפוטאט) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל.}}{{הערה|1=מכתב הנ"ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ"א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס"ז]}}{{הערה|1=מכתב הנ"ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ"א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס"ז]}}.}} | ||
==דעת הרבי בענין המפלגה בה יש לבחור== | ===דעת הרבי בענין המפלגה בה יש לבחור=== | ||
הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}. | הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
לקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"א]], כתב הרבי: {{ציטוטון|יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר השם}}{{הערה|מברק ממוצאי שבת קודש מברכים תמוז תשמ"א.}}, ולא הזכיר תנאי נוסף. | לקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"א]], כתב הרבי: {{ציטוטון|יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר השם}}{{הערה|מברק ממוצאי שבת קודש מברכים תמוז תשמ"א.}}, ולא הזכיר תנאי נוסף. | ||
==חב"ד בפוליטיקה הארצית== | |||
==פעילות הרבי למען חזית דתית== | ===פעילות הרבי למען חזית דתית=== | ||
[[קובץ:קריאה למען חזית דתית תורתית.png|שמאל|ממוזער|250px|קריאה להצבעה למפלגת "חזית דתית תורתית" לקראת הבחירות לכנסת השלישית, מאת האדמו"רים מבעלזא, גור, ויזניץ, סדיגורה, ביאלה, סערט, פשמישל, נידבורנא, סלונים, קוידנוב, טשורטקוב, זלוטיפול וזידיטשוב, ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] ו[[ר"מ|ר"מים]] מישיבות לוצק, טשעבין, מיר, סולנים, לומזה, חברון, בראשוב, טורדה, שפת אמת וקול תורה]] | [[קובץ:קריאה למען חזית דתית תורתית.png|שמאל|ממוזער|250px|קריאה להצבעה למפלגת "חזית דתית תורתית" לקראת הבחירות לכנסת השלישית, מאת האדמו"רים מבעלזא, גור, ויזניץ, סדיגורה, ביאלה, סערט, פשמישל, נידבורנא, סלונים, קוידנוב, טשורטקוב, זלוטיפול וזידיטשוב, ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] ו[[ר"מ|ר"מים]] מישיבות לוצק, טשעבין, מיר, סולנים, לומזה, חברון, בראשוב, טורדה, שפת אמת וקול תורה]] | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית{{מקור}}. | לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית{{מקור}}. | ||
==בחירות תשמ"ט== | ===בחירות תשמ"ט=== | ||
[[קובץ:תעמולת בחירות תשמ''ט.png|ממוזער|צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט]] | [[קובץ:תעמולת בחירות תשמ''ט.png|ממוזער|צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ"ט]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ"ט]]}} | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
לאחר מכן, בבחירות לכנסת השמינית התמודדו שוב אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במגדת השם חזית דתית תורתית וקיבלה כ-5. ב[[בחירות תשמ"ט|בחירות לכנסת השתים עשרה]] של שנת תשמ"ט, התמודדה אגודת ישראל יחד עם פועלי אגודת ישראל, אך תחת השם אגודת ישראל. | לאחר מכן, בבחירות לכנסת השמינית התמודדו שוב אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במגדת השם חזית דתית תורתית וקיבלה כ-5. ב[[בחירות תשמ"ט|בחירות לכנסת השתים עשרה]] של שנת תשמ"ט, התמודדה אגודת ישראל יחד עם פועלי אגודת ישראל, אך תחת השם אגודת ישראל. | ||
===התרגיל המסריח=== | |||
==ממשלת ימין דווקא== | ===ממשלת ימין דווקא=== | ||
בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] נוצרו נסיבות יוצאת-דופן, שבהן דעתו של הרבי קבעה בפועל אם תקום ממשלת ימין או שמאל. כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין. | בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] נוצרו נסיבות יוצאת-דופן, שבהן דעתו של הרבי קבעה בפועל אם תקום ממשלת ימין או שמאל. כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
ישנה תשובה מעניינת של הרבי לח"כ גאולה כהן, אז ב'התחיה'{{הערה|מיום י"ג אדר- ראשון ה'תשנ"ב.}}, שבה מנבא הרבי שינויים גדולים במצב בארץ{{הערה|נדפס בתשורה משמחת [[נישואין]] של משפ' הרצוג, מלבורן, עמ' יד.}}: | ישנה תשובה מעניינת של הרבי לח"כ גאולה כהן, אז ב'התחיה'{{הערה|מיום י"ג אדר- ראשון ה'תשנ"ב.}}, שבה מנבא הרבי שינויים גדולים במצב בארץ{{הערה|נדפס בתשורה משמחת [[נישואין]] של משפ' הרצוג, מלבורן, עמ' יד.}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=כמובן קראתי בעיון כל הנ"ל. | {{ציטוט|תוכן=כמובן קראתי בעיון כל הנ"ל. | ||
| שורה 63: | שורה 62: | ||
מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - ש[[ארץ הקודש]] דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו.|מרכאות=כן}} | מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - ש[[ארץ הקודש]] דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו.|מרכאות=כן}} | ||
===בחירות תשנ"ו=== | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[בחירות]] | *[[בחירות]] | ||
גרסה מ־14:14, 4 בינואר 2021
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח לא אנציקלופדי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הבחירות לכנסת היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת מדינת ישראל, שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים.
הצבעה בבחירות
ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות
רובם של גדולי ישראל ובראשם רבי אהרן מבעלזא, רבי דוב בעריש ווידנפלד , הבית ישראל מגור, האמרי חיים מויז'ניץ הורו ואף כתבו "קול קורא"[1] להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת תש"ט, וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו.
זאת לעומת רבני בד"ץ העדה החרדית וכן רבי אברהם יצחק קאהן אשר אסרו את ההשתתפות בבחירות לכנסת כבר בבחירות הראשונות. בבחירות לכנסת השנייה בשנת ה'תשי"א הצטרף לאוסרים רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
הרבי צידד בעד המתירים, ואף חייב בכך, הרבי אולם הבהיר שלמרות זאת הוא מתנגד להשתתפות בקואלציה "מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'".הרבי גם הוסיף שמי שלא מבציע בבחירות אז:"ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת ב"כ (דעפוטאט) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל."[2][3].}}
דעת הרבי בענין המפלגה בה יש לבחור
הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת מדינת ישראל התקיימו בכ"ד בטבת תש"ט. לקראת בחירות אלו, התייחס הרבי הריי"צ לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: "בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה"[4].
הרבי במשך השנים לא הורה ספציפית באיזו מפגה לבחור (למעט בחירות תשמ"ט), אך הורה לבחור במפלגה החרדית ביותר[5], שיטה אותה ביסס על דברי חותנו הרבי הריי"צ[6].
הבחירות לכנסת השנייה התקיימו בכ"ו בתמוז תשי"א אחר משבר שנוצר על רקע החינוך האחיד במעברות וחוק גיוס נשים. באגרת להרב יצחק אייזיק הרצוג[7] כתב הרבי ש"השעה אינה מוכשרת כלל לבחירות כלליות", כיוון שהמפלגות הדתיות והיהדות החרדית אינן מאורגנות; באגרת זו הרבי כתב גם על ההכרח בחזית דתית טכנית. לקראת הבחירות כתב הרבי[8]: "אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד".
לקראת הבחירות בשנת תשל"ד פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם".
לקראת הבחירות שהתקיימו בשנת תשמ"א, כתב הרבי: "יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר השם"[9], ולא הזכיר תנאי נוסף.
חב"ד בפוליטיקה הארצית
פעילות הרבי למען חזית דתית
החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה שאיחדה את מפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה ל-16 מנדטים. הרשימה כיהנה משנת תש"ט (שנת היבחרה) עד לשנת תשי"א, אז נערכו בחירות נוספות והמפלגות התמודדו כל אחת בנפרד. בשנת תשט"ו, אז נערכו בחירות לכנסת השלישית, התמודדו מפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל כרשימה משותפת בשם חזית דתית תורתית, וקיבלו כ-6 מנדטים.
לקראת הבחירות הבאות לאחר מכן לכנסת הרביעית שנערכו בב' חשוון תש"כ, השקיע הרבי מאמצים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת[10], ואכן לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו שוב תנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל תחת החזית דתית תורתית, ושוב קיבלה כ-6 מנדטים. הידיעה שימחה את הרבי, כעליה כתב:
זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא
— איגרות קודש כרך י"ח עמוד תקנ"ד
לקראת הבחירות לכנסת השישית בתחילת שנת תשכ"ו, יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות. הרבי פרסם מכתב ארוך ומנומק בו ניתח את המצב, והסיק שאי הסכמה להקמת חזית דתית מאוחדת ממעיטה את כוח ורווח המפלגה, ובכך למעשה פוגעים בכוחם של היהודים שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל[11]. הרבי שוב את דעתו במכתב שנכתב במענה לרבים למחרת יום הכיפורים תשכ"ו, בו קרא לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקולי הבחירה שלהם[12]. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיפעלו עבור כך[13].
לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית[דרוש מקור].
בחירות תשמ"ט
| ערך מורחב – בחירות תשמ"ט |
הבחירות שנערכו בכ"א חשוון בשנת תשמ"ט היו הבחירות לכנסת השלש עשרה, בהם הורה הרבי באופן חד פעמי לפעול ולהצביע עבור מפלגת אגודת ישראל, על מנת לאפשר ולוודא את כניסתה לכנסת בעקבות האיום הממשי כי בעבות פרישת הליטאים ממנה, לא תקבל מספיק קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת על מנת לייצג את ציבור שומרי התורה החסידים.
זמן קצר לאחר הבחירות הנשא הרבי שיחה בה הביע את צערו על כך שהבחירות התנהלו שלא באופן של אחדות ואהבת ישראל, וקרא לאחדות על ידי כך שהנוגעים בדבר ייתכנסו ויחלו לדון בנושא המוסכם כי יש לעסוק בו, ומתוך כך יוכלו להגיע ולדון גם בנושאים הנתונים במחלוקת, עד להשגת האחדות והשלום[14].
המפלגה קיבלה חמישה מנדטים ונכנס חבר הכנסת אליעזר מזרחי. הרב מזרחי נכנס בתור ממשיך דרכו של אביו ולא בתור נציג חב"ד.
לאחר מכן, בבחירות לכנסת השמינית התמודדו שוב אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במגדת השם חזית דתית תורתית וקיבלה כ-5. בבחירות לכנסת השתים עשרה של שנת תשמ"ט, התמודדה אגודת ישראל יחד עם פועלי אגודת ישראל, אך תחת השם אגודת ישראל.
התרגיל המסריח
ממשלת ימין דווקא
בחודש ניסן תש"נ נוצרו נסיבות יוצאת-דופן, שבהן דעתו של הרבי קבעה בפועל אם תקום ממשלת ימין או שמאל. כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.
הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות מר שמיר. הדברים נאמרו בהזדמנות שבה הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה:
הכתב שאל את הרבי מה דעתו של הרבי בעניין זה שאין ממשלה כעת בישראל. הרבי השייב לו שהצד הטוב בזה הוא שבמשך הזמן שאין ממשלה רשמית, העניינים תלויים במר שמיר, ואני מקווה שהוא יעמוד בתוקף שתהיה שלימות העם, ושלימות השטחים, ושלימות כל הארץ ביחד עם שלימות התורה, כיון שזה תלוי זה בזה.
כאשר שאל הכתב את הרבי אם רצוי שמר שמיר יהיה ראש הממשלה, השיב לו הרבי שאינו מתערב בפוליטיקה. הרבי הוסיף שהוא מקווה שיבוא המשיח והוא ינהיג את עם ישראל, אך עד אז יש להקים ממשלה שתשמור על שלושת השלמויות.
בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרב יוסף יצחק גוטניק במאמצים להקמת ממשלה כרצונו הקדוש של הרבי.
ישנה תשובה מעניינת של הרבי לח"כ גאולה כהן, אז ב'התחיה'[15], שבה מנבא הרבי שינויים גדולים במצב בארץ[16]:
כמובן קראתי בעיון כל הנ"ל.
ולכאורה על-פי המצב עתה בארץ-הקודש צפויות כמה שינויים בארץ-הקודש, ועל-פי [=מה] שהי' [=שהיה] עד עתה - צפויות גם הפתעות, ובהיותה על אתר בוודאי מרגישה זאת.
מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - שארץ הקודש דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו.
בחירות תשנ"ו
ראו גם
קישורים חיצוניים
- התייחסויות הרבי
- חב"ד - בלתי מפלגתית - דעתו של הרבי בנוגע לבחירות, ומעורבותם של חסידי חב"ד בפוליטיקה
- הרב מרדכי-מנשה לאופר, דעת הרבי בנוגע לבחירות, מתוך אתר צעירי חב"ד -
- המאבק הגדול להקמת חזית דתית ● סקירה מיוחדת
- הרבי על הבחירות: מה טוב יותר בשביל יהדות?'
- ב' בניסן תשמ"ח, "בעד חזית דתית מאוחדת": כשח"כ ורדיגר ביקר אצל הרבי - באתר
ג' ניסן תשע"ט
- התייחסויות נוספות
- הרב נחשון ב"מכתב לחבר" לקראת הבחירות , אדר תש"פ
- תבנית:2קישור חבד וידפו
- מערכת שטורעם, עימות חי: הרב בלוי והרב דרוקמן על מכתבו של ה'חוזר' - באתר שטורעם
- מערכת שטורעם, "מחמת ההסתה של אנשי בני ברק, נלך ברשימה נפרדת" - באתר שטורעם
- בית דין רבני חב"ד: אין לאף אחד רשות להביע דעה בשם חב"ד לאיזו מפלגה להצביע
הערות שוליים
- ↑ ראו בחוברת ובחרת בחיים" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.
- ↑ מכתב הנ"ל מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט וראה שם אגרת ג'תשמ"א בחריפות רבה יותר. וראה גם שם אגרת ג'תרמב ושם ג'תשס"ז
- ↑ מכתב הנ"ל מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט וראה שם אגרת ג'תשמ"א בחריפות רבה יותר. וראה גם שם אגרת ג'תרמב ושם ג'תשס"ז
- ↑ אגרת מה' בכסלו תש"ט (אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ, חלק י', עמ' לב.
- ↑ "על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, ולהצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר". אגרות קודש חלק ד', עמוד שמ"ה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה,
- ↑ "במענה על כתבו מי"ז חשוון, ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה... ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה". מובא באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יו"ד עמוד ל"ב, בקשר לבחירות שהתקיימו בחורף תש"ט.
- ↑ מכ' באדר ראשון תשי"א (אגרות קודש - הרבי, חלק ד', אגרת תתקכה).
- ↑ אגרת מכ"ד בסיוון תשי"א (אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק ד', אגרת א'סד).
- ↑ מברק ממוצאי שבת קודש מברכים תמוז תשמ"א.
- ↑ ראה אגרות קודש כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד
- ↑ בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ללקוטי שיחות כרך כ"א עמוד .424
- ↑ הובא שם בין עמודים 424-427.
- ↑ ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.
- ↑ התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 336 עד 338
- ↑ מיום י"ג אדר- ראשון ה'תשנ"ב.
- ↑ נדפס בתשורה משמחת נישואין של משפ' הרצוג, מלבורן, עמ' יד.