|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{לעריכה}}
| |
| [[קובץ:קפלן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]]]] | | [[קובץ:קפלן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]]]] |
| הרב '''אריה לייב קפלן''' ([[תש"ח]]-[[תשנ"ח]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|לארץ הקודש]], וממייסדי קהילת חב"ד ב[[צפת]]. | | הרב '''אריה לייב קפלן''' ([[תש"ח]]-[[תשנ"ח]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|לארץ הקודש]], וממייסדי קהילת חב"ד ב[[צפת]]. |
| שורה 18: |
שורה 17: |
| בחודש [[אב]] [[תשל"ג]] יצא הרב קפלן בהוראת [[הרבי]] לשליחות ב[[צפת]]. | | בחודש [[אב]] [[תשל"ג]] יצא הרב קפלן בהוראת [[הרבי]] לשליחות ב[[צפת]]. |
|
| |
|
| גם הגיעו ל[[צפת]] החל הרב קפלן בשיקום [[בית כנסת צמח צדק (צפת)בית הכנסת "צמח צדק"]], לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם "כולל", בשנת [[תשמ"ט]] הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת.בשנת [[תשל"ד]] החל הרב קפלן בבניית השיכון החב"די ב[[צפת]], בניית השיכון הושלמה ב[[תשל"ח]]. | | גם הגיעו ל[[צפת]] החל הרב קפלן בשיקום [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית הכנסת "צמח צדק"]], לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם "כולל", בשנת [[תשמ"ט]] הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת.בשנת [[תשל"ד]] החל הרב קפלן בבניית השיכון החב"די ב[[צפת]], בניית השיכון הושלמה ב[[תשל"ח]]. |
|
| |
|
| | ב[[צפת]] הקים הרב קפלן מוסדות חב"דים רבים, שביניהם:הישיבה הגדולה והקטנה; הכולל; התיכון והסמינר "בית-חנה"; מוסדות החינוך "אור-מנחם", בהם גני הילדים ובתי-הספר לבנים ולבנות; "מכון אלטא" ומכון "אסנט"; קריית-חב"ד על כל שלביה; בית-הכנסת מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות; המקוואות המפוארים לגברים ולנשים; קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי; וקהילת חב"ד. |
|
| |
|
| == עסקנות ציבורית ==
| | הרב קפלן אף כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה. ב |
|
| |
|
| אחד האתגרים שהתעוררו בתקופה הראשונה להתיישבות החב"דית בצפת, היה המחסור במוסדות חינוך מתאימים לילדים. הרב קפלן פתח אז את מוסדות החינוך היסודי, בהנהלת הרב [[זלמן אליהו הענדל]], שזכו לשם "אור-מנחם". זהו המוסד היחיד שהרבי הסכים שיישא את שמו באותה תקופה.
| | הרב קפלן נמנה מהבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] וכחבר ב"[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" ובהנהלת "[[כולל חב"ד]]" ב[[ארץ הקודש]]. |
|
| |
|
| בית-הספר ותלמוד-התורה לבנים, בהנהלת הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]], עבר גלגולים רבים. במשך שנים התנהלו הלימודים בדירות פרטיות בקריית חב"ד, ואחרי שנים ומאבקים רבים, לאחר שנים רבות שבית-הספר שכן בדרום העיר, מרחק רב מקריית-חב"ד, עבר בית-הספר למשכנו החדש, בשכונת כנען, בסמוך לקריה.
| |
|
| |
| גם בית-הספר לבנות, בהנהלת הגברת נבון, עבר גלגולים רבים. תחילה הוא שכן באותו מבנה שבו היה בית-הספר לבנים, בדרום העיר. לאחר מאבק משפטי ממושך זכה בית-הספר במבנה חדש בואדי חמרה, ורק לפני שנים מעטות הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, בבניין חדיש ומפואר, בשכנות לקריית-חב"ד.
| |
|
| |
| גני הילדים שבהנהלת הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]], המהווים את הבסיס העיקרי לקליטת תלמידים בבתי-הספר, מונים כיום למעלה משש-מאות ילדים וילדות בעשרים וחמשה גנים.
| |
|
| |
| באותה תקופה נפתח גם בית-הספר התיכון לבנות "[[בית חנה]]", והרב [[שלמה רסקין]] התמנה כמנהלו. בתחילה שכן בית-הספר בבניין מלון "אורנים" בשכונת "כנען ב'", וכעבור כמה שנים עבר לשלב הראשון של הקמפוס, שנבנה בצמוד לקריית חב"ד. עם הזמן הוקם בצמוד לבית-הספר גם סמינר למורות, בהנהלת גיסו של הרב קפלן, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. הרב קפלן מסר בסמינר שיעור קבוע ומעמיק בתורת חסידות. על מדת מסירותו ניתן ללמוד מכך שלא הסכים לקבל תשלום על שיעוריו, באומרו: "אני מוסר את השיעור כחלק משליחותי, ולא אקבל על כך תשלום נוסף"...
| |
|
| |
| תוך כדי כך, שלח הרבי שלוש קבוצות של שלוחים לארץ-הקודש, חלקם לצפת וחלקם לירושלים. לפני אישורם הסופי של השמות שנבחרו לשליחות המיוחדת, התבקש הרב קפלן, כשליח הראשי לעיר, לאשר את רשימת השלוחים המיועדים לצפת. כעבור שנים סיפר הרב קפלן כי הוא אישר מיד את כל השמות. "הרי הרבי בחר אותם לשליחות, וכיצד אוכל אני להתנגד לקבלתם?!", הקשה.
| |
|
| |
| השלוחים הראשונים השתכנו בעיר העתיקה בצפת, שם התרכזה הקהילה באותן שנים. בסוף שנת תשל"ח החל אכלוס קריית חב"ד.
| |
|
| |
| נוסף על כל אלו, נוסד בהכוונתו ובפיקוחו של הרב קפלן מכון מיוחד להפצת תורה וחסידות בין סטודנטים צעירים דוברי-אנגלית, הבאים לצפת בסופי-שבוע ובחגים. מכון "אסנט", בהנהלת הרב [[שאול לייטר]], עבר גם הוא בשנים האחרונות למשכן מפואר, במלון "פרידמן" לשעבר. המכון אף הרחיב את פעילותו והוא מקיים פעילויות במסגרות שונות בין העולים החדשים מחבר-המדינות.
| |
|
| |
| הישיבה הגדולה והקטנה; הכולל; התיכון והסמינר "בית-חנה"; מוסדות החינוך "אור-מנחם", בהם גני הילדים ובתי-הספר לבנים ולבנות; "מכון אלטא" ומכון "אסנט"; קריית-חב"ד על כל שלביה; בית-הכנסת מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות; המקוואות המפוארים לגברים ולנשים; קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי; וקהילת חב"ד, שמזוג בודד אחר התרחבה לקהילה בת קרוב לשלש מאות משפחות, ולכשלשת אלפי תלמידים במוסדות החינוך, כל אלו נוסדו על ידי הרב קפלן ופעלו בהכוונתו, ועדיין לא אמר די.
| |
|
| |
| הרב קפלן אף כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה. בין שאר הישגיו יש לציין את המאמצים הגדולים, שהוכתרו בהצלחה, למינויו של הרב [[לוי ביסטריצקי]], משלוחי הרבי לצפת, כרב העיר, לאחר שכיהן במשך מספר שנים כרב קריית-חב"ד.
| |
|
| |
| במישור הארצי נמנה הרב קפלן על הבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] וכחבר ב"[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" ובהנהלת "[[כולל חב"ד]]" ב[[ארץ הקודש]].
| |
|
| |
| ==פטירתו==
| |
| ב[[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]] נסע הרב קפלן לבלרוסיה, ובדרכו לעיר הבירה שלה נהרג בתאונת דרכים קשה. | | ב[[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]] נסע הרב קפלן לבלרוסיה, ובדרכו לעיר הבירה שלה נהרג בתאונת דרכים קשה. |
|
| |
| בנו הרב חיים חייקל קפלן ממשיך את חלק מתפקידיו.
| |
|
| |
|
| על שמו הוקמה [[קרן אריה לייב]]. | | על שמו הוקמה [[קרן אריה לייב]]. |