חשבונו של עולם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 11: שורה 11:
ב[[ב' אדר]] [[תשמ"ח]] - עשרה ימים אחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]], אמר [[הרבי]] [[שיחה]] בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם" מה ייעשה אחר מאה ועשרים, הרבי אמר ש[[הרבי הריי"צ]] סיפר לו פעם על שבאו ל[[צמח צדק]] ושאלו אותו מה ייעשה אחר מאה ועשרים, ובעקבות זה אמר [[שיחה]] על "באו ונחשוב חשבונו של עולם", מכיוון שסיפר לו על כך [[הרבי הריי"צ]] הסיק [[הרבי]] שגם עליו לומר [[שיחה]] כזו, ב[[שיחה]] הורה [[הרבי]] שאחר מאה ועשרים על ה[[חסידי]]ם להקשיב לרבני חב"ד, ה"חסידישע רבנים", שבכל מקום, וכן הדגיש [[הרבי]] כמה וכמה פעמים ש"חשבונו של עולם" אינו קשור לענין של היפך החיים אלא לאריכות ימים. לאחר מכן חילק הרבי דולרים ל[[צדקה]] כשבאופן נדיר הרבי לא מדבר עם אף אחד מהעוברים ועיניו הקדושות נראו כאילו מביטות בדבר רחוק שלא כאן{{הערה|יומן הרב [[ברוך כהנא]]}}.   
ב[[ב' אדר]] [[תשמ"ח]] - עשרה ימים אחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]], אמר [[הרבי]] [[שיחה]] בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם" מה ייעשה אחר מאה ועשרים, הרבי אמר ש[[הרבי הריי"צ]] סיפר לו פעם על שבאו ל[[צמח צדק]] ושאלו אותו מה ייעשה אחר מאה ועשרים, ובעקבות זה אמר [[שיחה]] על "באו ונחשוב חשבונו של עולם", מכיוון שסיפר לו על כך [[הרבי הריי"צ]] הסיק [[הרבי]] שגם עליו לומר [[שיחה]] כזו, ב[[שיחה]] הורה [[הרבי]] שאחר מאה ועשרים על ה[[חסידי]]ם להקשיב לרבני חב"ד, ה"חסידישע רבנים", שבכל מקום, וכן הדגיש [[הרבי]] כמה וכמה פעמים ש"חשבונו של עולם" אינו קשור לענין של היפך החיים אלא לאריכות ימים. לאחר מכן חילק הרבי דולרים ל[[צדקה]] כשבאופן נדיר הרבי לא מדבר עם אף אחד מהעוברים ועיניו הקדושות נראו כאילו מביטות בדבר רחוק שלא כאן{{הערה|יומן הרב [[ברוך כהנא]]}}.   


כאשר [[חסידים]] שמעו את ה[[שיחה]] שררה מבוכה רבה. הרבה מהחסידים התפלפלו מה בדיוק הכוונה בשיחה בהיות והרבי קצת סתם ולא פירש למה בדיוק כוונתו{{הערה|יומן הרב [[ברוך כהנא]]}}. היו שנבהלו מאד כי הבינו ש[[הרבי]] מדבר על מצב חמור של העלם והסתר ומסיבה זו התחמקו האחראיים להגיש לרבי את השיחה להגהה אף לאחר שהרבי ביקש זאת פעמיים{{הערה|}}. לאחר זמן השיחה עובדה ונדפסה בצורה בסדרת ה[[התועדויות]]{{הערה|שם=מח|הוספות להתוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ד' עמוד 397.}}.
כאשר [[חסידים]] שמעו את ה[[שיחה]] שררה מבוכה רבה. הרבה מהחסידים התפלפלו מה בדיוק הכוונה בשיחה בהיות והרבי קצת סתם ולא פירש למה בדיוק כוונתו{{הערה|יומן הרב [[ברוך כהנא]]}}. היו שנבהלו מאד כי הבינו ש[[הרבי]] מדבר על מצב חמור של העלם והסתר ומסיבה זו התחמקו האחראיים להגיש לרבי את השיחה להגהה אף לאחר שהרבי ביקש זאת פעמיים{{הערה|מפי השמועה}}. לאחר זמן השיחה עובדה ונדפסה בצורה בסדרת ה[[התועדויות]]{{הערה|שם=מח|הוספות להתוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ד' עמוד 397.}}.


לאחר כעשרים וחמש שנים בעקבות שיחה עם ה[[יהושע רוקח|אדמו"ר ממאחנובקע - בעלז]] ששאל מדוע לא ממנים מנהיג חדש ב[[חב"ד]] ח"ו כפי ש[[הרבי]] בעצמו הורה לחסידויות אחרות, ענה לו הרב [[אורי ליפש]] על פי השיחה ששמע מהרבי אך נדהם כאשר ראה את העיבוד והחל לתמלל את ה[[שיחה]] מתוך ההקלטה והדפיסה בקונטרס בשם "דוד מלך ישראל חי וקים".
לאחר כעשרים וחמש שנים בעקבות שיחה עם ה[[יהושע רוקח|אדמו"ר ממאחנובקע - בעלז]] ששאל מדוע לא ממנים מנהיג חדש ב[[חב"ד]] ח"ו כפי ש[[הרבי]] בעצמו הורה לחסידויות אחרות, ענה לו הרב [[אורי ליפש]] על פי השיחה ששמע מהרבי אך נדהם כאשר ראה את העיבוד והחל לתמלל את ה[[שיחה]] מתוך ההקלטה והדפיסה בקונטרס בשם "דוד מלך ישראל חי וקים".

גרסה מ־11:10, 25 בדצמבר 2020

חשבונו של עולם הוא חשבון הנפש כפי שנקרא בלשון חז"ל שם זה מורה על חשיבותו של חשבון הנפש. חשבונו של עולם הוא גם ביטוי לחשבון של מה ייעשה בהמשך דהיינו אחר מאה ועשרים, והוא סגולה לאריכות ימים.

בגמרא

"א"ר שמואל בר נחמן א"ר יוחנן מאי דכתיב על כן יאמרו המושלים וגו' המושלים אלו המושלים ביצרם בואו חשבון בואו ונחשב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה[1]"

אצל הצמח צדק

אדמו"ר הצמח צדק דיבר[2] כמה וכמה שנים קודם הסתלקותו על "באו ונחשוב חשבונו של עולם" היינו איך תהיה הנהגת החסידים לאחר מאה ועשרים, ואחר כך עוד האריך ימים.

אצל הרבי

הרבי במהלך אמירת השיחה

בב' אדר תשמ"ח - עשרה ימים אחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, אמר הרבי שיחה בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם" מה ייעשה אחר מאה ועשרים, הרבי אמר שהרבי הריי"צ סיפר לו פעם על שבאו לצמח צדק ושאלו אותו מה ייעשה אחר מאה ועשרים, ובעקבות זה אמר שיחה על "באו ונחשוב חשבונו של עולם", מכיוון שסיפר לו על כך הרבי הריי"צ הסיק הרבי שגם עליו לומר שיחה כזו, בשיחה הורה הרבי שאחר מאה ועשרים על החסידים להקשיב לרבני חב"ד, ה"חסידישע רבנים", שבכל מקום, וכן הדגיש הרבי כמה וכמה פעמים ש"חשבונו של עולם" אינו קשור לענין של היפך החיים אלא לאריכות ימים. לאחר מכן חילק הרבי דולרים לצדקה כשבאופן נדיר הרבי לא מדבר עם אף אחד מהעוברים ועיניו הקדושות נראו כאילו מביטות בדבר רחוק שלא כאן[3].

כאשר חסידים שמעו את השיחה שררה מבוכה רבה. הרבה מהחסידים התפלפלו מה בדיוק הכוונה בשיחה בהיות והרבי קצת סתם ולא פירש למה בדיוק כוונתו[4]. היו שנבהלו מאד כי הבינו שהרבי מדבר על מצב חמור של העלם והסתר ומסיבה זו התחמקו האחראיים להגיש לרבי את השיחה להגהה אף לאחר שהרבי ביקש זאת פעמיים[5]. לאחר זמן השיחה עובדה ונדפסה בצורה בסדרת ההתועדויות[2].

לאחר כעשרים וחמש שנים בעקבות שיחה עם האדמו"ר ממאחנובקע - בעלז ששאל מדוע לא ממנים מנהיג חדש בחב"ד ח"ו כפי שהרבי בעצמו הורה לחסידויות אחרות, ענה לו הרב אורי ליפש על פי השיחה ששמע מהרבי אך נדהם כאשר ראה את העיבוד והחל לתמלל את השיחה מתוך ההקלטה והדפיסה בקונטרס בשם "דוד מלך ישראל חי וקים".

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. בבא בתרא, דף ח, עמוד ב.
  2. 2.0 2.1 הוספות להתוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 397.
  3. יומן הרב ברוך כהנא
  4. יומן הרב ברוך כהנא
  5. מפי השמועה