קונטרס אחרון - פרק א': הבדלים בין גרסאות בדף
(←מבוא) |
(←מבוא) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מבוא== | ==מבוא== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
בקונטרס זה מובא הוספת ביאור על הנאמר בליקוטי אמרים פרק מ' אשר שם נמשלו האהבה והיראה לכנפיים של עוף המיועדות לעזור לו לעוף ולפרוחאך לעומת-זאת [[עבודת ה']], כפי שתהיה שלמה ללא אהבה ויראה היא לא פורחת כלפי מעלה ברוחניות. אמנם הכנפיים לא עיקר העבודה{{הערה|כפי שהובא שם דוגמא מהלכה שנאמר ש"ניטלו אגפיה כשרה" - היינו, שללא הכנפיים עדיין העוף כשר}}, ולכן צריך להוסיף ביאור על-כך כפי שיובא בפרק זה. | |||
==טקסט הפרק== | ==טקסט הפרק== | ||
גרסה מ־21:02, 21 בדצמבר 2020
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
מבוא
בקונטרס זה מובא הוספת ביאור על הנאמר בליקוטי אמרים פרק מ' אשר שם נמשלו האהבה והיראה לכנפיים של עוף המיועדות לעזור לו לעוף ולפרוחאך לעומת-זאת עבודת ה', כפי שתהיה שלמה ללא אהבה ויראה היא לא פורחת כלפי מעלה ברוחניות. אמנם הכנפיים לא עיקר העבודה[1], ולכן צריך להוסיף ביאור על-כך כפי שיובא בפרק זה.
טקסט הפרק
| פרק א |
|---|
| קונטרס אחרון על כמה פרקים עיין בלקוטי אמרים חלק א' פרק מ':
להבין איך הקורא בסיפורי מעשיות שבתורה הוא מקושר בחכמה עילאה, על פי מה שנאמר בכוונות דף ט"ז ע"ב, כמו שהאדם עוסק למטה כך דיוקן האדם העליון למעלה כו'. וכן יש לומר בהרהור באותיות הכתובות. אבל הדבור יש לומר דבוקע וסליק לאצילות ממש או לבריאה בדחילו ורחימו שכליים או ליצירה בדחילו ורחימו טבעיים ובמקרא סליק מעולם הזה לעשר ספירות דעשיה משום דבקע אוירין וכו'. מה שאין כן בהרהור אלא הדיוקן שהוא שרש נשמתו וכו'. ומה שנאמר בזהר ח"ג דק"ה דהרהור לא עביד מידי כו' והיינו אפילו לטב, ע"ש ובדל"א ע"ב, יש לומר דהיינו לאתערא לעילא שיומשך משם לתתא רק מחשבתו נשארה שם ומוסיפה שם אור גדול בתוספת וריבוי האור באצילות על ידי מקרא ומצות מעשיות שבעשיה שעיקר היחוד הוא למעלה רק הפירות בעולם הזה על ידי המשכת אור מעט מזעיר למטה על ידי הדבור ומעשה מה שאין כן בהרהור לא נמשך כלום ולכן לא יצא ידי חובתו מה שירדה נשמתו לעולם הזה רק להמשיך אורות עליונים למטה כמו שכתב בעץ חיים שכ"ו להמשיך אור אבל להעלות ממטה למעלה הוא דוקא על ידי מחשבה טובה דבלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא וכמו שנאמר בשער הנבואה פ"ב, והמחשבה טובה כו' ומה שנאמר דבקע רקיעין וכו' והיינו אפילו בלא דחילו ורחימו במכל שכן מדברים בטלים [זאת אומרת דגם שם יש איזו תאוה. (בנ"א ליתא תיבות אלו)] דמדה טובה מרובה היינו רקיעין דוקא שהן ההיכלות והבתים ולא בגוף האדם העליון וכל שכן בנר"ן אפילו באדם דעשיה שהן עשר ספירות אורות וכלים וזהו שנאמר בתקונים דבלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' דוקא: |
סיכום
מושגים יסודיים בפרק
| הקודם: אגרת הקודש פרק ל"ב |
פרקי קונטרס אחרון | הבא: פרק ב' |
- ↑ כפי שהובא שם דוגמא מהלכה שנאמר ש"ניטלו אגפיה כשרה" - היינו, שללא הכנפיים עדיין העוף כשר