תקנת לימוד הרמב"ם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-בהתוועדות שבת “וישב”, כ’ [[כסלו]] [[תשד”מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י”ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה-תורה להרמב”ם.
+בהתוועדות שבת “וישב”, כ’ [[כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י”ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה-תורה להרמב”ם.
 מאז ועד היום, נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את ספר משנה תורה להרמב"ם באחד מג' אופנים: א) ללמוד בכל יום שלשה פרקים כדי לסיים במשך השנה הבעל"ט, ומה  טוב לסיימו בסמיכות ליום הולדת הרמב"ם, י"ד ניסן הבעל"ט. ב) אלה שאי אפשר להם – מפני איזו סיבות ללמוד ג' פרקים בכל יום – ללמוד פרק אחד ליום כדי לסיימו במשך ג' שנים הבעל"ט, ג) אלה שאינם שייכים ללימוד ספר משנה תורה (מפני איזו סיבות – כולל מפני שהם קטנים או קטנות (כפשוטו או בידיעות כו')) – ילמדו ספר המצות להרמב"ם, ובאופן אשר השיעור יומי בסהמ"צ יהי' במצות המקבילות לשיעור היומי של ס' משנה תורה (כפי שנחלק לשנה אחת).
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 אחדות מרשימה נוצרה בין כל הגורמים בעולם התורה במרוקו. רבה הראשי של מרוקו כיום, הרב אהרון מונסונגו שליט”א, נענה בכבוד רב להצעה שהובאה לפניו באופן אישי על-ידי אחד התמימים שזכה לקבלת פנים מאירה והבעת שביעות-רצון מהיוזמה. הוא גילה כי כבר עשרים שנה הוא מקיים קביעות-לימוד ברמב”ם בכל מוצאי שבת.
-מסלול הלימוד היה מי’ שבט עד י”א ניסן, ודו”ח נשלח אל הרבי (ראוי להזכיר שבי”א ניסן תשד”מ החלה שנת ה[[פ”ג]] לרבי, ומניין ההלכות בכל היד החזקה הוא כידוע - פ”ג). כל ה”הלכות” חולקו למעט “הלכות שלוחין ושותפין” אשר נלמדו על ידי כל התמימים יחדיו. הסיבה: תחושת השליחות עמה חיו התמימים עשרים וארבע שעות ביממה עודדה אותם ל’קאך’ מיוחד בהלכות אלו. לבקשתם, הרב שלמה מטוסוב, השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר את השיעור.
+מסלול הלימוד היה מי’ שבט עד י”א ניסן, ודו”ח נשלח אל הרבי (ראוי להזכיר שבי”א ניסן תשד”מ החלה שנת הפ”ג לרבי, ומניין ההלכות בכל היד החזקה הוא כידוע - פ”ג). כל ה”הלכות” חולקו למעט “הלכות שלוחין ושותפין” אשר נלמדו על ידי כל התמימים יחדיו. הסיבה: תחושת השליחות עמה חיו התמימים עשרים וארבע שעות ביממה עודדה אותם ל’קאך’ מיוחד בהלכות אלו. לבקשתם, הרב שלמה מטוסוב, השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר את השיעור.
 בחודש אדר א’ קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: “המכתב הדו”ח והמצו”ב נתקבל ות”ח”. עתה היה ברור לכל שהיוזמה אכן הסבה נחת רוח לרבי.