פרשת מטות

פרשת מטות היא הפרשה התשיעית בספר במדבר (מפרק ל' פסוק ב' עד פרק ל"ב פסוק מ"ב).

פרט לשנים מעוברות מסויימות, נקראת פרשת מטות יחד הפרשה שלאחריה, פרשת מסעי, כדי שפרשת דברים תיקרא בשבת שלפני תשעה באב.

הפרשה בקצרה

• ראשון - הלכות שבועות - אדם שמחייב את עצמו במשהו בשבועה, הוא מחוייב לשמור על שבועותיו. לאחר מכן מסבירה התורה באילו מצבים יכול אב או בעל להפר את נדרי אשתו שנשבעה.

• שני - התורה ממשיכה עם הציווי של ה' למשה לנקום במדיינים, כשלאחר מכן משה יסתלק מן העולם. התורה מתארת את המלחמה שנערכה עם צבא של שתיים עשרה אלף יהודים. במלחמה נהרגו כל הגברים המדיינים וביניהם חמשת מלכי מדין. הנביא הגוי בלעם הזכור לנו מפרשת בלק נהרג אף הוא במלחמה.

• שלישי - התורה מדברת על הדינים של טהרת החיילים והשלל מהמלחמה שבאו במגע עם מתים.

• רביעי - התורה ממשיכה עם השלל של מלחמת מדין שחולק שווה בשווה בין החיילים ושאר העם. מחצי השלל שקיבלו החיילים, ניתן אחד חלקי חמש מאות לאלעזר הכהן הגדול בתור קרבן לה'. מהחצי השני שניתן לשאר העם, ניתן אחד חלקי חמישים ללויים.

• חמישי - פקידי הצבא ערכו מרשם של החיילים ומצאו כי אפילו חייל אחד לא נהרג במלחמה, ולכן נתנו הפקידים קרבן תודה מיוחד לה'.

• שישי - סיפור שבט ראובן, שבט גד וחצי שבט המנשה, שהיה להם צאן רב מאוד. בראותם כי בצד המזרחי של הירדן, הינו מקום אידיאלי עבורם, ביקשו ממשה רבינו רשות להתיישב מחוץ לארץ ישראל, בצד זה של הירדן. משה ענה להם שהם חוזרים על טעותם של המרגלים שלא רצו להכנס לארץ, ובכך הם ירפו את ידי כולם שלא ירצו להכנס למלחמה בארץ. תשובתם למשה הייתה, כי הם מוכנים להשאיר מאחריהם את בני משפחותיהם ואת הצאן, והם עצמם יכנסו ביחד עם שאר העם לארץ ישראל ויטלו חלק במלחמת הכיבוש. רק לאחר שכל בני ישראל יתיישבו בנחלתם, הם יחזרו לצד המזרחי של הירדן.

• שביעי - משה קיבל את הצעתם של שניים וחצי השבטים, ולכן קיבלו את חלקם בנחלה עבור בני משפחותיהם ועבור הצאן, והם בנו גדרות לשמירה עד שיחזרו מהמלחמה ביחד עם אחיהם.

בתורת החסידות

בפרשת גבולות הארץ נראה דבר פלא בפרש"י, שברוב הפעמים לא נקט לשון "גבול", כלשון המקרא פעמים רבות בפרשה זו, אלא לשון "מצר". וצריך עיון למה שינה רש"י כך? הרבי מליובאוויטש מבאר שידועים דברי השל"ה הק' שפרשיות התורה שייכות לזמן שחלות בהן, וכפי שמבאר בארוכה הקשר דפרשיות מטות מסעי ודברים לבין המצרים. ויש לומר, שזהו הרמז בזה שנקט רש"י לשון "מצר" במקום לשון "גבול" - לרמז על הזמן שקורין פרשה זו, בזמן ד"בין המצרים". והקשר בין "מצרני הארץ" לימי בין המצרים הוא, כי זה שיכול להיות ענין של "בין המצרים" – חורבן וגלות ר"ל - שרשו בכך שיש מצר וגבול לקדושת הארץ, דרק כאשר קדושת ארץ ישראל אינה בהתפשטות כדבעי, אלא היא מוגבלת ובתוך מצר, אז יש נתינת מקום לענין של "בין המצרים" כפשוטו, אך כאשר קדושת ארץ ישראל היא בשלימות ללא הגבלות, אזי מתפשטת קדושה זו בכל העולם ואין מקום לגלות.

קישורים חיצונים

• רעיונות לפרשת מטות -
• טקסט פרשת מטות עם פירוש רש"י -
• פרשת מטות בקצרה לילדים -
• קריאת התורה של פרשת מטות עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין -