ניגון לברכת כהנים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
היה תקופה בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בעיקר בשנים [[ת"ר]] - [[תר"ג]]) שהיו מלשינויות ומסירות שגרמו להפסיק לנגן ניגון זה אך ברבות הימים חזרו לנגנו. כיום מנגנים ניגון זה בכל בתי כנסיות [[חב"ד]] ברחבי תבל ובראשם בבית מדרשו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] - [[770]].
היה תקופה בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בעיקר בשנים [[ת"ר]] - [[תר"ג]]) שהיו מלשינויות ומסירות שגרמו להפסיק לנגן ניגון זה אך ברבות הימים חזרו לנגנו. כיום מנגנים ניגון זה בכל בתי כנסיות [[חב"ד]] ברחבי תבל ובראשם בבית מדרשו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] - [[770]].


בקרב חסידי חב"ד נשמרה המסורה מדורי דורות שמקובל שניגון זה ניגנו הכהנים ב[[בית המקדש]] בעת שעלו על הדוכן לברך את [[ברכת כהנים]]. עם זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם כי יש יסוד לכך שניגון זה הוא תנועה של רבי, והיוא חובר על ידי [[אדמו"ר הזקן]].
בקרב חסידי חב"ד נשמרה המסורה מדורי דורות שמקובל שניגון זה ניגנו הכהנים ב[[בית המקדש]] בעת שעלו על הדוכן לברך את [[ברכת כהנים]]. עם זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם כי יש יסוד לכך שניגון זה הוא תנועה של רבי, והוא חובר על ידי [[אדמו"ר הזקן]].
ואין זה סתירה בהתאם לידוע כי אף ניגון [[ד' בבות]] שחובר על ידו אף בזאת נשמרה המסורה מדורי דורות מה שניגנו אותה הלויים בבית המקדש אם כי לא ברור מתי{{מקור}}.
ואין זה סתירה בהתאם לידוע כי אף ניגון [[ד' בבות]] שחובר על ידו אף בזאת נשמרה המסורה מדורי דורות מה שניגנו אותה הלויים בבית המקדש אם כי לא ברור מתי{{מקור}}.



גרסה מ־16:54, 17 בדצמבר 2020

תווי הניגון
הזמר אברהם פריד מנגן את ניגון חב"ד לברכת כהנים במעמד הטלטון שנערך לטובת מרכז חב"ד בפלורידה

ניגון ברכת כהנים הינו ניגון המקובל בין חסידי חב"ד לברכת כהנים הנאמרת על הדוכן בחגים ובמועדים. הניגון הולחן על ידי מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי. על פי המסורת, זהו הניגון אותו ניגנו הכהנים בבית המקדש כשבירכו את בני ישראל על גבי הדוכן.

חברי המקהלה חיברו מספר ניגונים שלא מצאו חן בעיני אדמו"ר האמצעי עד לניגון שלפנינו שעל זה אמר: "בניגון זה ישנם תנועות של מרירות ושמחה בעניין של תקווה".

היה תקופה בימי אדמו"ר הצמח צדק (בעיקר בשנים ת"ר - תר"ג) שהיו מלשינויות ומסירות שגרמו להפסיק לנגן ניגון זה אך ברבות הימים חזרו לנגנו. כיום מנגנים ניגון זה בכל בתי כנסיות חב"ד ברחבי תבל ובראשם בבית מדרשו של הרבי מלך המשיח - 770.

בקרב חסידי חב"ד נשמרה המסורה מדורי דורות שמקובל שניגון זה ניגנו הכהנים בבית המקדש בעת שעלו על הדוכן לברך את ברכת כהנים. עם זאת אדמו"ר הריי"צ התבטא פעם כי יש יסוד לכך שניגון זה הוא תנועה של רבי, והוא חובר על ידי אדמו"ר הזקן. ואין זה סתירה בהתאם לידוע כי אף ניגון ד' בבות שחובר על ידו אף בזאת נשמרה המסורה מדורי דורות מה שניגנו אותה הלויים בבית המקדש אם כי לא ברור מתי[דרוש מקור].

אדמו"ר הריי"צ מבאר[1] שהניגון מסמל את ההעלאה של נשמות ישראל כלפי מעלה, והמשכת השפע האלוקי כלפי מטה.

בכל פסוק ופסוק הניגון מתחיל בתנועה העולה כלפי מעלה, ולאחר מכן ממשיכה ויורדת כלפי מטה. בעת אמירת תיבות שם ה', לא מנגנים כלל.

ניגון זה הוא ניגון כ"ז בספר הניגונים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שיחת ליל שמחת תורה תרצ"ט, נדפס בספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרצ"ו-ת"ש, עמוד 307.
  2. בחלק האחרון בשיר בביצוע אברהם פריד יש טעות, מכיון שעפ"י מנהגנו החזן מנגן פעמיים לפני "שלום", וכך נוהגים במנין הרבי.