אהרן יריב – הבדלי גרסאות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ שמואל חיים העביר את הדף אהרון יניב לשם אהרון יריב בלי להשאיר הפניה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אהרון | '''אהרון יריב''' ([[ט' בטבת]] [[ה'תרפ"א]] (20 בדצבר 1920) - [[כ"ו באייר]] [[ה'תשנ"ד]] (7 במאי 1997)) היה אלוף ב[[צה"ל]], ראש אמ"ן ושר ב[[ממשלת ישראל]] שזכה להדרכות אסטרטגיות מ[[הרבי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
נולד ב[[ט' בטבת]] [[תרפ"א]] (20 בדצבר 1920 למינינם) ב[[מוסקבה]]. אביו, חיים רבינוביץ היה רופא יליד [[לטביה]]. בשנת [[תרפ"ב]] עזבה משפחתו את מוסקבה. בשנת [[תרצ"ה]] -[[תרצ"ו]], עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]]. ב[[כ"ו באייר]] [[תשנ"ד]] (7 במאי 1997 ) נפטר. | נולד ב[[ט' בטבת]] [[תרפ"א]] (20 בדצבר 1920 למינינם) ב[[מוסקבה]]. אביו, חיים רבינוביץ היה רופא יליד [[לטביה]]. בשנת [[תרפ"ב]] עזבה משפחתו את מוסקבה. בשנת [[תרצ"ה]] -[[תרצ"ו]], עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]]. ב[[כ"ו באייר]] [[תשנ"ד]] (7 במאי 1997 ) נפטר. | ||
==קשריו עם הרבי וחב"ד== | ==קשריו עם הרבי וחב"ד== | ||
אהרון | אהרון יריב זכה למכתבים ועצות רבות מ[[הרבי]], בינהם עצות אסטרטגיות, ואף זכה ל[[יחידות]] עם הרבי. | ||
בבשנת [[תשכ"ט]] הציעה [[מדינת ישראל]] ל[[מצרים]] וויתור על שטחים בסיני, לאחר שמצרים לחמה נגד ישראל, במסגרת מלחמת ההתשה, הרבי הביע התנגדות נחרצת נגד המהלך בפני כמה מדינאים ואישי ציבור בישראל, וביניהם מר אהרון | בבשנת [[תשכ"ט]] הציעה [[מדינת ישראל]] ל[[מצרים]] וויתור על שטחים בסיני, לאחר שמצרים לחמה נגד ישראל, במסגרת מלחמת ההתשה, הרבי הביע התנגדות נחרצת נגד המהלך בפני כמה מדינאים ואישי ציבור בישראל, וביניהם מר אהרון יריב, שכיהן באותה תקופה כראש אגף המודיעין בצה"ל, תפקיד שכיהן בה עד [[מלחמת יום כיפור]], שבמהלכה התפרסם כמי שחתם על הפסקת אש עם המצרים בקילומטר המאה ואחד מהגבול המצרי שלשם הסיגה ישראל את כוחותיה. | ||
במהלך יחידות שהייתה לו אצל הרבי, בחורף [[תש"ל]], הרבי השמיע באוזניו עצה אסטרטגית ממדרגה ראשונה לגבי הדרך הנכונה לניהול עם מצרים. לדברים שנאמרו ביחידות היה המשך בסדרה של מכתבים. המכתב הראשון שכתב הרבי לאהרון יריב היה ב[[י"א בניסן]] [[ה'תש"ל]]. מכתב זה נכתב זמן מה לאחר היחידות, בו הרבי מזכיר שני עניינים שהועלו במהלך היחידות - יצירת תעמולה ישראלית חשאית בתוך העורף המצרי, ושימוש במורדים הכורדים נגד המשטר בעיראק.{{הערה|אקג"ש כו עמ' שסז}} | במהלך יחידות שהייתה לו אצל הרבי, בחורף [[תש"ל]], הרבי השמיע באוזניו עצה אסטרטגית ממדרגה ראשונה לגבי הדרך הנכונה לניהול עם מצרים. לדברים שנאמרו ביחידות היה המשך בסדרה של מכתבים. המכתב הראשון שכתב הרבי לאהרון יריב היה ב[[י"א בניסן]] [[ה'תש"ל]]. מכתב זה נכתב זמן מה לאחר היחידות, בו הרבי מזכיר שני עניינים שהועלו במהלך היחידות - יצירת תעמולה ישראלית חשאית בתוך העורף המצרי, ושימוש במורדים הכורדים נגד המשטר בעיראק.{{הערה|אקג"ש כו עמ' שסז}} | ||
במהלך מלחמת ההתשה וגם לאחר סיומה - המשיך הרבי להתכתב עם מר | במהלך מלחמת ההתשה וגם לאחר סיומה - המשיך הרבי להתכתב עם מר יריב באשר לאופן ניהול המערכה בסיני. ב[[כ"ב באייר]] כתב אהרון לרבי כי המצרים עומדים בתוקף על דרישתם לקבל לידיהם את השטחים הסמוכים לתעלת סואץ, וכי ספק אם ההתעקשות הישראלית תניב פרי. | ||
תגובתו של הרבי הייתה שחובה על ישראל לעמוד על שלה משתי סיבות: | תגובתו של הרבי הייתה שחובה על ישראל לעמוד על שלה משתי סיבות: | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
במכתבו הבא של הרבי, ב[[ג' בתמוז]] [[תשל"א]], עונה הרבי בפני אהרון על תמיהות נוקבות ביחס למדיניותה של ישראל בנושא התעלה, ומראה את תוצאותיה החמורות. | במכתבו הבא של הרבי, ב[[ג' בתמוז]] [[תשל"א]], עונה הרבי בפני אהרון על תמיהות נוקבות ביחס למדיניותה של ישראל בנושא התעלה, ומראה את תוצאותיה החמורות. | ||
ב[[ג' באלול]] [[תשל"א]], כתב הרבי איגרת נרחבת לאהרון{{הערה|אגק"ש כרך זל עמ' רד-רח}} ובה קובע הרבי כי ההסדר החלקי עם מצרים "תחילתו ברצון וסופו באונס", וחזרה על טעות דומה. פער הכוחות בין צה"ל לצד שכנגד ופשר השקעת הון רב בהקמת קו הגנה אין בו תועלת בימינו. | ב[[ג' באלול]] [[תשל"א]], כתב הרבי איגרת נרחבת לאהרון{{הערה|אגק"ש כרך זל עמ' רד-רח}} ובה קובע הרבי כי ההסדר החלקי עם מצרים "תחילתו ברצון וסופו באונס", וחזרה על טעות דומה. פער הכוחות בין צה"ל לצד שכנגד ופשר השקעת הון רב בהקמת קו הגנה אין בו תועלת בימינו.{{הערה|שם עמ' רח-רט}} | ||