משתמש:דער תמים/אספקלריא:פסחים/ב/א – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} {{קו תחתון|{{חב"דפדים פעילים}}: ראו דף לדוגמא. אשמח שתביעו את דעתכם בשיחה}} ==משנה== {..." |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
{{ציטוטון|'''אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ובמה אמרו ב' שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ בית שמאי אומרים ב' שורות על פני כל המרתף ובית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות:'''}} | {{ציטוטון|'''אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ובמה אמרו ב' שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ בית שמאי אומרים ב' שורות על פני כל המרתף ובית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות:'''}} | ||
מקשה תחילה הגמרא: מה משמעות ה"אור" בנאמר "אור לארבע עשר"? על קושיא זו הוענקו שתי תשובות. [[רב הונא]] סובר, שאור זה {{מונחון|נגהי|אור, נוגה}}. לעומתו, סובר [[רב יהודה]] שהפירוש הוא {{מונחון|לילי|לילה}}. | |||
תחילה, עלה על דעת הגמרא, שרב הונא, שסובר שזה אור, אז כוונתו היא אור ממש - הבוקר, שיש לקיים [[בדיקת חמץ]] בבוקרו של י"ד בניסן, אז מתקיים 'אור ממש'. כמו כן, רב יהודה, שסובר שאור זה לילה - הכוונה ללילה ממש. | תחילה, עלה על דעת הגמרא, שרב הונא, שסובר שזה אור, אז כוונתו היא אור ממש - הבוקר, שיש לקיים [[בדיקת חמץ]] בבוקרו של י"ד בניסן, אז מתקיים 'אור ממש'. כמו כן, רב יהודה, שסובר שאור זה לילה - הכוונה ללילה ממש. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
במקרא נאמר{{הערה|בראשית מד, ג}} "הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם". מפסוק זה מבינים. שמשמעות 'אור' - הכוונה ליום עצמו. אך דוחים קושיא זו, על ידי בירור הנאמר. שהרי לא כתוב "האור בקר", אלא "הבקר אור". ולא מבינים את האור כשם עצם אלא כפועל. לדחייה זו מביאים את דברי הנאמר, {{מונחון|"צפרא נהר"|הבוקר האיר}} , וכמו כן את דברי רב בשם רב:{{ציטוטון|לעולם יכנס אדם לעיר זרה בכי טוב, כלומר בתוך הזמן שהחמה עדיין זורחת. שכן נאמר באור הביטוי "כי טוב", והטוב שבו הוא הבטחון לאדם בשעות האור. וכן כשרוצה לצאת מן העיר, יצא בכי טוב, כאשר כבר האירה השמש בבוקר}}. | במקרא נאמר{{הערה|בראשית מד, ג}} "הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמוריהם". מפסוק זה מבינים. שמשמעות 'אור' - הכוונה ליום עצמו. אך דוחים קושיא זו, על ידי בירור הנאמר. שהרי לא כתוב "האור בקר", אלא "הבקר אור". ולא מבינים את האור כשם עצם אלא כפועל. לדחייה זו מביאים את דברי הנאמר, {{מונחון|"צפרא נהר"|הבוקר האיר}} , וכמו כן את דברי רב בשם רב:{{ציטוטון|לעולם יכנס אדם לעיר זרה בכי טוב, כלומר בתוך הזמן שהחמה עדיין זורחת. שכן נאמר באור הביטוי "כי טוב", והטוב שבו הוא הבטחון לאדם בשעות האור. וכן כשרוצה לצאת מן העיר, יצא בכי טוב, כאשר כבר האירה השמש בבוקר}}. | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||