אחדות פשוטה

תורת החסידות מדברת על שני סוגי אחדות: אחדות הפשוטה ולעומתה אחדות המורכבת.

ביאור בכללות

אחדות המורכבת: מציאות אחת המורכבת מפרטים רבים. אדם לדוגמא, למרות שהוא אחד, מורכבת מציאותו מרמ"ח איברים ושס"ה גידים (וכן ברוחניות מורכבת נשמתו משכל ומידות, הנחלקים בפרטות לתרי"ג איברים רוחניים פרטיים).

אחדות הפשוטה: מציאות שהיא עצם אחד ולכן לא ניתנת לחלוקה. אמיתיות עניין זה הוא אך ורק בחיק הבורא ברוך הוא.

בספירות

באופן האחדות של הספירות יש כמה אופנים: והדרגה הנעלית - שבה כל הספירות מאוחדות באופן הכי פשוט - שאין מציאות נפרדת שבמצב כל כך נעלה הוא אחד (כמו בכתר שהוא נקרא גם עולם העקודים, כלומר, שכל הספירות הן "עקודות" בכלי אחד, ואפילו שהן כדבר אחד, מכל מקום, יש בזה מן המורכבות), אלא הוא אחד כיון שאין שם כלל ציור של ספירות ואפילו כמאוחדות. אופן זה הוא בדרגת אדם קדמון.

בתורת הרבי

במכתב מי"ג ניסן בשנת תשכ"ג עונה הרבי לאישה שטענה על תחושת בדידות הניכרת אצלה. במענה כותב הרבי, שהוא מתפלא מאוד, שהרבי ידוע פתגמו של אדמו"ר מוהריי"צ, ש
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין "חסידות האָט אויפגעטאָן אַז מ'איז ניט עלענד כו'", שאם הבדידות נוגעת להקשר בין חסיד לרבי, על אחת כמה וכמה יש להקשר ושייכות שבין אדם לסביבתו, ופשוט שכך הקשר שבין ה' ובני ישראל, ובמיוחד הענין על פי יסדות תורתינו בענין השגחה פרטית, כפשוט, אשר הקב"ה משגיח בהשגחה פרטית על כל הנעשה בעולם, והשגחתו וברכתו והשפעת טובו, הרי אחד מהם, כי מקורם אחדות הפשוטה.