אגרת הקודש - סימן כ': הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(הרחבה)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק כ'''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי
'''אגרת הקודש כ' - איהו וחיוהי'''
 
==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
בפרק זה יבואר אחד מהיסודות הנפלאים של תורת החסידות והוא עמוק מאד והעניין הנלמד כאן שדווקא הגשמיות התחתונה והכי למטה מבחינה רוחנית דווקא היא נוצרה מעצמותו ומהות יתברך כי כדי לברוא דבר הנראה נפרד לגמרי מעצמותו יתברך, רק בכוח עצמותו יתברך לברוא דבר זה שנקרא יש מאין. מכאן ניתן להבין חשיבות קיום המצוות המעשיות בדברים גשמיים דווקא.
אגרת זו מוסיפה חיות נפלאה במצוות הצדקה (בפרט, ובמצוות מעשיות בכלל), ע"י שמגלה יסוד חדש בחסידות, שטרם הוסבר בתניא:{{ש}}
==גוף הפרק==
 
* '''[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|בתניא]] הוסבר''' שע"י מצוות מעשיות ממלאים את תכלית הבריאה, אך המעלה שהתבארה שם היא רק מצד '''הקיום''' (מצד האדם המקיים) '''ולא''' מצד החפצים הגשמיים המשמשים לקיום  המצווה.
* '''אגרת זו מוסיפה''' שגם בדברים הגשמיים עצמם יש מעלה נפלאה: שדוקא התהוותם היא מהקדוש ברוך הוא עצמו (ולא מהאורות והגילויים מהם מתהווים הענינים הרוחניים).{{ש}}
 
אגרת זו כתב [[אדמו"ר הזקן]] "בימים שלפני הסתלקותו"{{הערה|כפי שכותב הצ"צ בדרך מצוותך קע א.}}, וגילה בה יסוד חדש בחסידות: "מספר מילות הנשמה השמימיות מהותו ועצמותו שמציאותו מעצמותו הוא לבדו בכוחו ויכולתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש פתחו אצל החסידים מעיינות חדשים של חיות בקיום מצוות מעשיות"{{הערה|שיחת הרבי הריי"ץ אחש"פ תרצ"ד.}}.
 
==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ'}}}}
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק כ'}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום כללי==
"איהוי וחיהוי חד איהו וגרמוהי חד פירוש". בעולם האצילות הכלים והאורות הכל אחד אלא שאין בכוחם לברוא יש מאין למרות שגם הכלים והאורות שבעולם האצילות לא תופסים מקום לגביו כי כולה קמיה כלא חשיב קמיה דווקא. והבריאה יש מאין זהו רק בכוחו יתברך עצמותו ומהותו לברקוא יש מאין. בניגוד לסדר ההשתלשלות הבא באופן של עילה ועלול העילה יכולה לתפוס ולהבין את העלול ואילו בבריאת יש מאין אין ערך כלל בין האין הבורא לבין ה"יש הנברא".
לאחר הקדמה קצרה שבריאת יש מאין אפשרית דוקא ע"י כח האין סוף מסביר:
:א. ידוע הכלל ש"נעוץ תחילתן בסופן". ולכן דווקא בספירת המלכות (שהיא הספירה הנמוכה ביותר) מתגלה אור הכתר, ולכן רק בכוחה לברוא יש מאין (רק ממנה מתחילה מציאות של נבראים).
:ב. וכוחו של אור האין סוף לא נעצר במלכות ואפילו לא בספירות דבי"ע, ואדרבה: דוקא ביסוד העפר (היסוד הנמוך שבעולם הנמוך) מתגלה כח האין סוף בתמידות בלי הפסק להצמיח יש (צמחים גשמיים) מאין (מכח הצומח הרוחני).
 
==סיכום מפורט==
מאחר ואגרת זו ארוכה (ומהעניינים העמוקים שבחסידות), מובא כאן סיכום מפורט קצת יותר{{הערה|באופן חריג, בשונה מכל שאר הסיכומים בפרקים הקודמים והבאים.}}, המתאים [[שיעורים יומיים#תניא|לשיעור היומי]] בתניא כפי שחולק ע"י אדמו"ר הריי"ץ{{הערה|בשנה פשוטה.}}{{ש}}
 
'''ד' תשרי'''{{ש}}
א. מקדים שבריאת יש מאין היא דוקא ע"י ה"כלים" (ולא ה"אורות").{{ש}}
ב. ומבאר מהי השתלשלות (עילה ועלול).{{ש}}{{ש}}
 
'''ה' תשרי'''{{ש}}
מבאר מהי בריאה (יש מאין), וההבדלים בינה ל"השתלשלות".{{ש}}{{ש}}
 
'''ו' תשרי'''{{ש}}
מבאר היכן מתחילה מציאות הנבראים (נבראים ממש באורות וכלים דבי"ע, אך בחינות מסויימת של "יש" קיימות אפילו באצילות).{{ש}}{{ש}}
 
'''ז' תשרי'''{{ש}}
נשמות המלאכים (והדומה להם) הם מעין "סוג" שלישי: מצד אחד אין הם נבראים (אלא אלוקות ממש) - מצד שני אין בכוחם לברוא יש מאין (כי לא מאיר בהם אור אין סוף).{{ש}}{{ש}}
 
'''ח' תשרי'''{{ש}}
היות והקב"ה ברא את העולם באופן של "נעוץ תחילתן בסופן", מתגלה אור אין סוף דווקא במלכות (ועל שם זה נקראת "עלמא דאתגליא"):{{ש}}
א. דוקא בה מתגלה כוח אור האין סוף לברוא נבראים.{{ש}}
ב. רק על ידה מתגלה אלוקות בעולמות (ע"י לידת נשמות, שמהותן אלוקות).{{ש}}{{ש}}


אמנם עיקר ההתהות באה מהדרגה התחתונה שבאצילות במלכות דאצילות שממנה השתלשל ונברא עולמות בריאה יצירה עשייה כי אין מלך בלא עם. ואף על פי כן המלכות נמשכת מדרגת הכתר כי אין כתר אלא למלך והכתר הוא מחובר למלכות "כתר מלכות". מהטעם שנעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן.
'''ט' תשרי'''{{ש}}
ומאחר ו"נעוץ תחלתן בסופן" מובן שהעיקר הם המצוות ולא התורה (אע"פ שבחיצוניותה נעלית התורה מהמצוות).{{ש}}{{ש}}


שורש כל הענינים הוא למען ובעיקר עבור הלמטה ביותר כי הלומד שלא לעשות נוח לו שנתהפכה שלייתו על פניו. והלמטה ביותר מעיד בעדות גמורה על הלמעלה ביותר והמשל מכוח הצומח בארץ שהוא מעין בריאה "יש מאין" ומכאן יובן מעלת המצוות המעשיות בעניינים גשמיים דווקא. לכן יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא.
'''י' תשרי'''{{ש}}
כח האין סוף לא נעצר במלכות דאצילות אלא יורד לספירות דבי"ע, ונותן גם להן הכח לבריאת יש מאין:{{ש}}
א. הארת הקו (המלובשת בכלים דמלכות דאצילות) נעשית נשמה לספירות דבי"ע.{{ש}}
ב. הקו עצמו (המלובש בא"ק) מאיר גם לרוח ונפש ואפילו לכלים (דספירות דבי"ע).{{ש}}
ג. ועיקר, אור א"ס (המאיר לקו), הוא הנותן לאור הקו את הכח לברוא יש מאין.{{ש}}{{ש}}
 
'''י"א תשרי'''{{ש}}
עד כאן התבאר שהספירות יכולות לברוא יש מאין. אבל בריאה תמידית יש רק באדמה (שם מסתיימת הארת אור הקו, ושם מאיר בגילוי האור הסובב), ע"י כח הצומח (הרוחני) המוציא בלי הפסק "יש מאין" עשבים ואילנות (גשמיים).{{ש}}
וכמו שצמחים נטועים משובחים מאד מאד מ"סתם" צמחים, כך היא מעלת המצוות על "סתם" גשמיות.{{ש}}{{ש}}
 
'''י"ב תשרי'''{{ש}}
ואחרי כל הדברים והאמת האלה, דעת לנבון: נקל להבין (על ידי כל הנ"ל) גודל מעלת המצוות מעשיות, אשר הן תכלית ירידת הנשמות לעולם הזה הגשמי.
 
==מושגים יסודיים==
*[[נעוץ תחילתן בסופן]]
*[[יש מאין]]
*[[השתלשלות]]
*[[אורות וכלים]]


==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4780/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף.
*[https://abc770.org/article_node_4780/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף.
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ט|פרק י"ט]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"א|פרק כ"א]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ט|פרק י"ט]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק כ"א|פרק כ"א]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
1,551

עריכות