אגרת הקודש - סימן י"א: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
''' | '''אגרת הקודש י"א - להשכילך בינה''' | ||
==מבוא | ==מבוא== | ||
אגרת זו | אגרת זו{{הערה|העוסקת באמונה, ויש לשאול: מדוע הוכנסה באמצע אגרות העוסקות במעלות הצדקה?}} מבהירה את כוונת המשל (שהובא באגרת [[אגרת הקודש - פרק י'|הקודמת]]) "עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו" . מאחר והמשל{{הערה|כפי שהובא באגרת הקודמת.}} עלול להטעות (שבצרכי הגוף יש מעלה '''מצד עצמם'''), מבהירה אגרת זו שאדרבה - '''ההיפך''' הוא הנכון. | ||
==גוף | |||
==גוף האגרת== | |||
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"א|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"א}}}} | {{קטע תניא|קטע=אגרת י"א|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"א}}}} | ||
==סיכום | ==סיכום== | ||
האגרת תובעת שלא יהיה האדם מונח בגשמיות, ועד שאפילו חסרון דברים '''המוכרחים''' (בנים בריאות ופרנסה) לא יהיה נוגע לו כלל.{{ש}} | |||
ומדוע דורשים זאת? כי המבחן לדעת במה "מונח" האדם הוא לראות מה גורם לו צער{{הערה|כי "הצער היפך התענוג".}}, (ואף שאין ביכולת האדם הממוצע למאוס '''באמת''' בעולם הזה - מספיק '''שירצה''' בכך באמת).{{ש}}{{ש}} | |||
'''וכדי להגיע לזה יש להפנים שני דברים:''' | |||
* א) כל רגע מתחדשת בריאת העולם. | |||
* ב) אין רע יורד מלמעלה. | |||
==מושגים יסודיים== | |||
*[[אין רע יורד מלמעלה]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י'|פרק י']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ב|פרק י"ב]]}} | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י'|פרק י']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ב|פרק י"ב]]}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||
גרסה מ־21:32, 9 בינואר 2021
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש י"א - להשכילך בינה
מבוא
אגרת זו[1] מבהירה את כוונת המשל (שהובא באגרת הקודמת) "עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו" . מאחר והמשל[2] עלול להטעות (שבצרכי הגוף יש מעלה מצד עצמם), מבהירה אגרת זו שאדרבה - ההיפך הוא הנכון.
גוף האגרת
| אגרת י"א | ||
|---|---|---|
| יא להשכילך בינה. כי לא זו הדרך ישכון אור ה' להיות חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני, כי על זה אמרו רז"ל בטל רצונך כו', דהיינו שיהיה רצונו בטל במציאות ולא יהיה לו שום רצון כלל בעניני עולם הזה כולם הנכללים בבני חיי ומזוני, וכמאמר רז"ל שעל כרחך אתה חי:
וביאור הענין הוא, רק אמונה אמיתית ביוצר בראשית, דהיינו שהבריאה יש מאין הנקראת ראשית חכמה, והיא חכמתו שאינה מושגת לשום נברא, הבריאה הזאת היא בכל עת ורגע שמתהוים כל הברואים יש מאין מחכמתו יתברך המחיה את הכל, וכשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הווייתו מאין בכל רגע ורגע ממש, האיך יעלה על דעתו כי רע לו או שום יסורים מבני חיי ומזוני או שארי יסורין בעולם, הרי האין שהיא חכמתו יתברך הוא מקור החיים והטוב והעונג והוא העדן שלמעלה מעולם הבא, רק מפני שאינו מושג לכן נדמה לו רע או יסורים, אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והכל טוב, רק שאינו מושג לגודלו ורב טובו, וזהו עיקר האמונה שבשבילה נברא האדם, להאמין דלית אתר פנוי מיניה, ובאור פני מלך חיים ועל כן עוז וחדוה במקומו הואיל והוא רק טוב כל היום, ועל כן ראשית הכל שישמח האדם ויגל בכל עת ושעה, ויחיה ממש באמונתו בה' המחיה ומטיב עמו בכל רגע. ומי שמתעצב ומתאונן, מראה בעצמו שיש לו מעט רע ויסורין וחסר לו איזה טובה, והרי זה ככופר ח"ו, ועל כן הרחיקו מדת העצבות במאד חכמי האמת. אבל המאמין לא יחוש משום יסורין בעולם, ובכל עניני העולם הן ולאו שוין אצלו בהשוואה אמיתית, ומי שאין שוין לו מראה בעצמו שהוא מערב רב דלגרמייהו עבדין, ואוהב את עצמו לצאת מתחת יד ה' ולחיות בחיי עובדי גלולים, בשביל אהבתו את עצמו, ועל כן הוא חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני כי זה טוב לו, ונוח לו שלא נברא, כי עיקר בריאת האדם בעולם הזה הוא בשביל לנסותו בנסיונות אלו, ולדעת את אשר בלבבו אם יפנה לבבו אחרי אלהים אחרים שהם תאוות הגוף המשתלשלים מסטרא אחרא ובהם הוא חפץ, או אם חפצו ורצונו לחיות חיים אמיתים המשתלשלים מאלקים חיים אף שאינו יכול*.
|
סיכום
האגרת תובעת שלא יהיה האדם מונח בגשמיות, ועד שאפילו חסרון דברים המוכרחים (בנים בריאות ופרנסה) לא יהיה נוגע לו כלל.
ומדוע דורשים זאת? כי המבחן לדעת במה "מונח" האדם הוא לראות מה גורם לו צער[3], (ואף שאין ביכולת האדם הממוצע למאוס באמת בעולם הזה - מספיק שירצה בכך באמת).
וכדי להגיע לזה יש להפנים שני דברים:
- א) כל רגע מתחדשת בריאת העולם.
- ב) אין רע יורד מלמעלה.
מושגים יסודיים
| הקודם: פרק י' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק י"ב |