חיים עוזר גרודזינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד | נולד לאביו רבי דוד שלמה, והתחנך בין השאר בישיבת וולוז'ין, בה היה ידוע בכינוי "העילוי מאיוויה". ידידו בוולוז'ין היה [[רבי חיים מבריסק]], שאת יחס ר' חיים עוזר כלפיו מגדיר הרב שלמה זווין כזה של "תלמיד חבר". השניים נותרו ביחסי רעות כל חייהם. | ||
בגיל עשרים ואחת התחתן עם נכדתו של רבי ישראל מסלנט, בתו של רב העיר וילנה. | בגיל עשרים ואחת התחתן עם נכדתו של [[רבי ישראל מסלנט]], בתו של רב העיר וילנה. | ||
היה דיין בעיר, וכשלא נבחר לרב בה עוררו תומכיו סערה. השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו. השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. למרות שהישיבות היוו כל עולמו, הוא עצמו מעולם לא מסר שיעור בהן. | היה דיין בעיר, וכשלא נבחר לרב בה עוררו תומכיו סערה. השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו. השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. למרות שהישיבות היוו כל עולמו, הוא עצמו מעולם לא מסר שיעור בהן. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
"לא הייתה כזאת גם בימי הביניים אשר כל הגולה כמדורת אש, בתי מדרשות וספרי תורה נשרפים בראש כל חוצות... קהילות ישראל גדולות וחשובות נתלשות ממקומן ושערי מדינות נעולות בפניהם, נעים ונדים בין גלי ים... עם ישראל כולו טובע בנהרי נחלי דם... אוי מה היה לנו!" את הפתרון הוא רואה בהפצת תורה, השרשתה, הנחלתה ובחיזוק הישיבות, אמונה שבאה לידי ביטוי בעסקנותו בענייני חינוך מסורתי, יסודי וישיבתי. | "לא הייתה כזאת גם בימי הביניים אשר כל הגולה כמדורת אש, בתי מדרשות וספרי תורה נשרפים בראש כל חוצות... קהילות ישראל גדולות וחשובות נתלשות ממקומן ושערי מדינות נעולות בפניהם, נעים ונדים בין גלי ים... עם ישראל כולו טובע בנהרי נחלי דם... אוי מה היה לנו!" את הפתרון הוא רואה בהפצת תורה, השרשתה, הנחלתה ובחיזוק הישיבות, אמונה שבאה לידי ביטוי בעסקנותו בענייני חינוך מסורתי, יסודי וישיבתי. | ||
בשנה הראשונה של מלחמת העולם השנייה התרכזו בווילנה הכבושה בידי הרוסים פליטים בני ישיבות, ונעשה מאמץ למצוא להם מקלט בארצות מבטחים. בזמן זה, שהיה השנה האחרונה לחייו, לא חדל ר' חיים עוזר מפעילות ומעסקנותו הציבורית ונותר הדמות הרבנית הדומיננטית בעיר. | בשנה הראשונה של מלחמת העולם השנייה התרכזו בווילנה הכבושה בידי הרוסים פליטים בני ישיבות, ונעשה מאמץ למצוא להם מקלט בארצות מבטחים. בזמן זה, שהיה השנה האחרונה לחייו, לא חדל ר' חיים עוזר מפעילות ומעסקנותו הציבורית ונותר הדמות הרבנית הדומיננטית בעיר. | ||
קבור בבית עלמין בעיר וילנא. | קבור בבית עלמין בעיר [[וילנא]]. | ||
רבי חיים עוזר היה ידוע כגדול גדולי ישראל בליטא, ושימש כרב הראשי בעיר וילנא. | רבי חיים עוזר היה ידוע כגדול גדולי ישראל בליטא, ושימש כרב הראשי בעיר [[וילנא]]. | ||
רבי חיים עוזר לא היה מתנגד לחסידות, ואף להיפך, הוא היה ידידם של [[הרש"ב]] ואחר כך של [[הריי"צ]], ויחד עבדו שכם בשכם, נסעו ביחד לפעול ענינים שונים, והיו ביחד עם | רבי חיים עוזר לא היה מתנגד לחסידות, ואף להיפך, הוא היה ידידם של [[הרש"ב]] ואחר כך של [[הריי"צ]], ויחד עבדו שכם בשכם, נסעו ביחד לפעול ענינים שונים, והיו ביחד עם רבי [[יעקב ליפשיץ מקובנא]] וביחד פעלו להחזקת היהדות ולחמו עם הממשלה הרוסית, וגם חתמו יחד על ה'קול קורא'ס השונים בדורם.[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422] | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|גר]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד|גר]] | ||
גרסה מ־01:49, 7 בינואר 2010
רבי חיים עוזר גרודזינסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בכל העולם היהודי בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה. השפיע רבות יחד עם ידידו הרש"ב על דמותה של היהדות החרדית הליטאית והחסידית גם יחד.
תולדות חייו
נולד לאביו רבי דוד שלמה, והתחנך בין השאר בישיבת וולוז'ין, בה היה ידוע בכינוי "העילוי מאיוויה". ידידו בוולוז'ין היה רבי חיים מבריסק, שאת יחס ר' חיים עוזר כלפיו מגדיר הרב שלמה זווין כזה של "תלמיד חבר". השניים נותרו ביחסי רעות כל חייהם. בגיל עשרים ואחת התחתן עם נכדתו של רבי ישראל מסלנט, בתו של רב העיר וילנה. היה דיין בעיר, וכשלא נבחר לרב בה עוררו תומכיו סערה. השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו. השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. למרות שהישיבות היוו כל עולמו, הוא עצמו מעולם לא מסר שיעור בהן.
כשהוציא את ספרו הראשון, כתב: "מחשבות תוגה מתרוצצות בקרב לב חושב: האם שעת חירום כזאת מכוונת להוצאת ספרים לאור עולם? הלא ישאל השואל: עם ישראל טובע בים של דמעות ואתם אומרים שירה? היכל ה' כולו בוער באש. הלהבה אחזה את ארון הקודש, הלוחות והגווילים משוקעים באש ואתם מתעסקים בקישוט פרחי חמד?" ב-1939 כבר היה המצב העולמי קשה לאין ערוך והרב הוציא את ספרו האחרון: "לא הייתה כזאת גם בימי הביניים אשר כל הגולה כמדורת אש, בתי מדרשות וספרי תורה נשרפים בראש כל חוצות... קהילות ישראל גדולות וחשובות נתלשות ממקומן ושערי מדינות נעולות בפניהם, נעים ונדים בין גלי ים... עם ישראל כולו טובע בנהרי נחלי דם... אוי מה היה לנו!" את הפתרון הוא רואה בהפצת תורה, השרשתה, הנחלתה ובחיזוק הישיבות, אמונה שבאה לידי ביטוי בעסקנותו בענייני חינוך מסורתי, יסודי וישיבתי. בשנה הראשונה של מלחמת העולם השנייה התרכזו בווילנה הכבושה בידי הרוסים פליטים בני ישיבות, ונעשה מאמץ למצוא להם מקלט בארצות מבטחים. בזמן זה, שהיה השנה האחרונה לחייו, לא חדל ר' חיים עוזר מפעילות ומעסקנותו הציבורית ונותר הדמות הרבנית הדומיננטית בעיר. קבור בבית עלמין בעיר וילנא. רבי חיים עוזר היה ידוע כגדול גדולי ישראל בליטא, ושימש כרב הראשי בעיר וילנא.
רבי חיים עוזר לא היה מתנגד לחסידות, ואף להיפך, הוא היה ידידם של הרש"ב ואחר כך של הריי"צ, ויחד עבדו שכם בשכם, נסעו ביחד לפעול ענינים שונים, והיו ביחד עם רבי יעקב ליפשיץ מקובנא וביחד פעלו להחזקת היהדות ולחמו עם הממשלה הרוסית, וגם חתמו יחד על ה'קול קורא'ס השונים בדורם.[1]