מרדכי אליהו שווי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א") |
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שב[[אסטוניה]], שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]]. | הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שב[[אסטוניה]], שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]]. | ||
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם | לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]]. | ||
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת). | בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת). | ||
גרסה מ־09:31, 8 באוגוסט 2021
הרב מרדכי אליהו שווי (תרס"ד - ו' שבט תש"ב) היה חסיד בתקופת הרבי הריי"צ, חניך ישיבות תומכי תמימים, ושליחו של הרבי הריי"צ לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים רבניים.
תולדות חיים
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת תרס"ד בעיר דווינסק שבלטביה כנכדו של הרב אייזיק טראָוויש, מגזע צאצאי רש"י.
בשנת תרע"ו נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ תרע"ז, חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה[1], והמשיך לשקוד על לימוד התורה באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.
ה'רוגוצ'ובר', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו 'סמיכה' להוראה.
לכשהגיע לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' מנחם מענדל דימונד, ונכדתו של ר' אהרון יעקב ויילער.
בשנת תר"צ העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת הרבי הריי"צ לעיר אוֹבּוּ (טוּרְקוּ) שבפינלנד, ועסק שם בחינוך הנוער, ובקירוב צעירים ליהדות, שם גם נולדו לו ילדיו.
פתגם היום יום הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת תשנ"ג.
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת תרצ"ה העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שבאסטוניה, שם כיהן כרב מורה הוראה, וכשוחט ובודק.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת ת"ש, נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות לבוכרה.
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה בו' שבט תש"ב, והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).
משפחתו
- בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14.
- בנו, הרב ברוך שלום שווי.
- בנו, הרב אייזיק שווי - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש במונטריאול.
- בנו, הרב אהרון יעקב שווי - מרא דאתרא בשכונת קראון הייטס.
לקריאה נוספת
- הקדמה לכרך הראשון של 'כתבי ר' אייזיק'.
- ↑ ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב