מלאכת דש: הבדלים בין גרסאות בדף
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חליבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חליבה כרוכה באיסור דש{{הערה|לפי שיטת רש"י. אך לפי שיטת רבינו תם היא כרוכה באיסור ממחק}} | [[קובץ:חליבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חליבה כרוכה באיסור דש{{הערה|לפי שיטת רש"י. אך לפי שיטת רבינו תם היא כרוכה באיסור [[ממחק]]}} | ||
'''מלאכת דש''' הוא מלאכה מל"ט מלאכות שבת ומהותה להפריד את הפסולת מתוך האוכל באופן שהפסולת דבוקה לאוכל משורש ברייתה. | '''מלאכת דש''' הוא מלאכה מל"ט מלאכות שבת ומהותה להפריד את הפסולת מתוך האוכל באופן שהפסולת דבוקה לאוכל משורש ברייתה. | ||
אחת מהאזהרות החמורות שמזהיר אדמו"ר הזקן בסידורו הוא שלא לאכול בשבת קטניות שיש עליהם קליפה דקה שיש צורך להסירה לפני האכילה מפני שפעולה זו כרוכה באיסור מלאכת דש. | אחת מהאזהרות החמורות שמזהיר אדמו"ר הזקן בסידורו הוא שלא לאכול בשבת קטניות שיש עליהם קליפה דקה שיש צורך להסירה לפני האכילה מפני שפעולה זו כרוכה באיסור מלאכת דש. | ||
==חלות דבש== | ==חלות דבש== | ||
רבות דן הצמח צדק{{הערה|במסכת שבת סופ"י}} בדין חלות [[דבש | רבות דן הצמח צדק{{הערה|במסכת שבת סופ"י}} בדין חלות [[דבש]], שדנו בה במשנה ובברייתא אם יש בה מדין [[מלאכת תולש]]. אך שאלה נוספת ישנם בחלות דבש אלו: מכיון שהם טעונות ריסוק, ואם כן יש בהם משום מפרק שהוא תולדה של דש, כגון ריסוק תותים ורימונים שאסורה בשבת. | ||
הצמח צדק מביא בזה מחלוקת ראשונים הדנים האם לדבש יש דין כמו [[יין]] ושמן הנעשה מזיתים ורימונים שהדשן עובר על איסור מהתורה, או שמא מכיון שהדבש הוא אחד משבעת המשקים הידועים במשנה (יין [[שמן]] [[חלב]] דבש [[מים]] ועוד) נחשבת עשייתו מלאכה מהתורה. | הצמח צדק מביא בזה מחלוקת ראשונים הדנים האם לדבש יש דין כמו [[יין]] ושמן הנעשה מזיתים ורימונים שהדשן עובר על איסור מהתורה, או שמא מכיון שהדבש הוא אחד משבעת המשקים הידועים במשנה (יין [[שמן]] [[חלב]] דבש [[מים]] ועוד) נחשבת עשייתו מלאכה מהתורה. |
גרסה מ־20:50, 14 בנובמבר 2020
[[קובץ:חליבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חליבה כרוכה באיסור דש[1] מלאכת דש הוא מלאכה מל"ט מלאכות שבת ומהותה להפריד את הפסולת מתוך האוכל באופן שהפסולת דבוקה לאוכל משורש ברייתה.
אחת מהאזהרות החמורות שמזהיר אדמו"ר הזקן בסידורו הוא שלא לאכול בשבת קטניות שיש עליהם קליפה דקה שיש צורך להסירה לפני האכילה מפני שפעולה זו כרוכה באיסור מלאכת דש.
חלות דבש
רבות דן הצמח צדק[2] בדין חלות דבש, שדנו בה במשנה ובברייתא אם יש בה מדין מלאכת תולש. אך שאלה נוספת ישנם בחלות דבש אלו: מכיון שהם טעונות ריסוק, ואם כן יש בהם משום מפרק שהוא תולדה של דש, כגון ריסוק תותים ורימונים שאסורה בשבת.
הצמח צדק מביא בזה מחלוקת ראשונים הדנים האם לדבש יש דין כמו יין ושמן הנעשה מזיתים ורימונים שהדשן עובר על איסור מהתורה, או שמא מכיון שהדבש הוא אחד משבעת המשקים הידועים במשנה (יין שמן חלב דבש מים ועוד) נחשבת עשייתו מלאכה מהתורה.
אך לדברי הכל אסור לרסק את הדבש אך מותר למוצצו בפיו (כמו שמותר בכל שאר הפירות).
פסקי אדמו"ר הזקן
בסידור מזהיר אדמו"ר הזקן "ליזהר מאד שלא לאכול בשבת פולין (שקורין באב) בין חיין בין מבושלים בעודם בשרביטין שלהם, כי מאחר שאין השרביט ראוי לאכילה יש בהם משום מפרק לדברי הכל שהוא תולדת הדש וחייב חטאת וסקילה ח"ו, ואף על פי שכבר ניתקו הפולין מהשרביט על ידי הבישול ואינן מחוברים בו. וכן בשומשמין. ובעל נפש יחמיר לעצמו גם במין קטניות (שקורין ארבעס) בעודן בשרביטן אף שהשרביטין ראויים לאכילה כי אין זה היתר ברור".
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==