אליהו קלצקין: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבי אליהו קלוצקין''' ([[כ"ב אב]] [[תרי"ב]] - [[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]) היה רבה של העיר [[לובלין]] וקהילות נוספות. | '''רבי אליהו קלוצקין''' ([[כ"ב אב]] [[תרי"ב]] - [[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]) היה רבה של העיר [[לובלין]] וקהילות נוספות. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:186 1 600 0.png|ממוזער|ספרו "אבן הראשה"]] | |||
רבי אליהו נולד ב[[כ"ב אייר]] [[תרי"ב]] ב[[רוסיה]], לאביו רבי [[נפתלי הרץ קלצקין]] שהיה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ארבעה מאחיו שימשוכרבנים בקהילות שונות: רבי [[ישראל איסר יעקב קלצקין]] שימש רבה של ליבנהוף, במחוז [[דווינסק]] שבפלך [[ויטבסק]]; רבי [[אברהם קלצקין]] היה רבה של [[ליוזנא]], רבי [[שניאור זלמן קלצקין]] היה רבה של רוגצ'וב; ורבי [[משה צבי קלצקין]], רבה של רומנוב. | רבי אליהו נולד ב[[כ"ב אייר]] [[תרי"ב]] ב[[רוסיה]], לאביו רבי [[נפתלי הרץ קלצקין]] שהיה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ארבעה מאחיו שימשוכרבנים בקהילות שונות: רבי [[ישראל איסר יעקב קלצקין]] שימש רבה של ליבנהוף, במחוז [[דווינסק]] שבפלך [[ויטבסק]]; רבי [[אברהם קלצקין]] היה רבה של [[ליוזנא]], רבי [[שניאור זלמן קלצקין]] היה רבה של רוגצ'וב; ורבי [[משה צבי קלצקין]], רבה של רומנוב. | ||
גרסה מ־19:05, 11 בנובמבר 2020
רבי אליהו קלוצקין (כ"ב אב תרי"ב - י"ז אייר תרצ"ב) היה רבה של העיר לובלין וקהילות נוספות.
תולדות חיים
רבי אליהו נולד בכ"ב אייר תרי"ב ברוסיה, לאביו רבי נפתלי הרץ קלצקין שהיה חסיד של אדמו"ר הצמח צדק. ארבעה מאחיו שימשוכרבנים בקהילות שונות: רבי ישראל איסר יעקב קלצקין שימש רבה של ליבנהוף, במחוז דווינסק שבפלך ויטבסק; רבי אברהם קלצקין היה רבה של ליוזנא, רבי שניאור זלמן קלצקין היה רבה של רוגצ'וב; ורבי משה צבי קלצקין, רבה של רומנוב.
בשנת תרל"ו נשא לאישה את ליבא יענטע ביתו של רבי ברוך מרדכי ליבשיץ, בשנת תרמ"א התמנה להיות רבה של העיר "ברזי".
בשנת תרמ"ז הוא הוציא את ספרו "אבן הראשה" שבו כתב את חידושיו על הש"ס, זמן קצר לפני הוצאת הספר ביקש ממנו אחיו, רבי שניאור זלמן קלוצקין שיזכיר בספר את אדמו"ר הצמח צדק:
וגם אבקש עצה ותחבולה אשר יוזכר שם כבוד אדמו"ר הגאון בעל צמח צדק אשר היה גאון אמיתי וחסיד ועניו, מהראוי להזכירו... ואם רצונך נוטה לזה הודיענו נא ונשלח איזה עניין מדברי רבינו נבג"מ ותוכל להזכירו בשם רבינו ואין בזה תפיסה למתנגדים, כי הלא תוכל להתנצל... ושערי תירוצים לא ננעלו"
— "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69
.הרב אליהו קלוצקין בתגובה הוא ענה לו:
אינו נושא ונותן בדברי אדמו"ר ז"ל (הצמח צדק) אשר זה נחשב בפה להתנגדות גדולה להעלים עין מדבריו מכל וכל
— "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69
.
מאוחר יותר ניסה הרב קלוצקין להתקבל לרבנות בעיר אחת, אולם רוב תושבים היו חסידי חב"ד שהתנגדו למינויו עכב כך שהוא סירב להזכיר את אדמו"ר הצמח צדק בספרו.
בשנת תר"נ מונה להיות רבה של העיר טיקטין, ובשנת תרנ"ד מונה להיות רבה של העיר מריאמפולה, בשנת תר"ע מונה להיות רבה של העיר לובלין.
בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ומונה להיות לראש ישיבת "אהל משה".
בשנת תרפ"ט בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש הגיע הרב קלצקין לקבל את פניו, לאחר מכן פגש אותו שוב במהלך הביקור בעת שאדמו"ר הריי"צ הגיע לבית היתומות הכללי בו' אב.[1]
לקריאה נוספת
הרב משה זעירא, "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים", ישורון טו (ניסן תשס"ה), עמ' תשסג–תשצז, באתר HebrewBooks