תהלים ט"ו: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (שמואל חיים העביר את הדף משתמש:פדיונר/תהלים ט"ו לשם תהלים ט"ו) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==סוגת המזמור== | ==סוגת המזמור== | ||
[[רז"ל]] אומרים{{הערה|[[פסחים]] דף קי"ז,א}} שכל מזמור ב[[תהלים]] שמתחיל ב"מזמור לדוד" זה אומר שדוד קודם היה מנגן ואחר כך היה שורה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקודש לדוד. ואיפה שכתוב "לְדָוִד מִזְמוֹר" קודם שרתה בו שכינה ואחר כך שר שירה{{הערה|[[רש"י]] [[תהלים כ"ג]]}} | [[רז"ל]] אומרים{{הערה|[[פסחים]] דף קי"ז,א}} שכל מזמור ב[[תהלים]] שמתחיל ב"מזמור לדוד" זה אומר שדוד קודם היה מנגן ואחר כך היה שורה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקודש לדוד. ואיפה שכתוב "לְדָוִד מִזְמוֹר" קודם שרתה בו שכינה ואחר כך שר שירה{{הערה|[[רש"י]] [[תהלים כ"ג]]}}. | ||
==תוכן המזמור== | ==תוכן המזמור== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
שזה אומר שדברים בטלים ומחשבות זרות יכולים לפגום בכל עבודתו של האדם לא רק ב"[[סור מרע ועשה טוב|סור מרע]]" אלא גם ב"[[סור מרע ועשה טוב|ועשה טוב]]", כי ה[[קליפה]] מתחילה מדבר קטן מה[[קדושה]] וממנה משפיעה על האדם שירד חלילה ממדריגתו. | שזה אומר שדברים בטלים ומחשבות זרות יכולים לפגום בכל עבודתו של האדם לא רק ב"[[סור מרע ועשה טוב|סור מרע]]" אלא גם ב"[[סור מרע ועשה טוב|ועשה טוב]]", כי ה[[קליפה]] מתחילה מדבר קטן מה[[קדושה]] וממנה משפיעה על האדם שירד חלילה ממדריגתו. | ||
ומתי שהאדם נזהר בלשונו גורם לא רק ש"לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה" שזה במעשה אלא גם בהרגש "וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ"{{הערה|על פי [[ד"ה]] [[באתי לגני]] ה'[[תשח"י]]}} | ומתי שהאדם נזהר בלשונו גורם לא רק ש"לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה" שזה במעשה אלא גם בהרגש "וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ"{{הערה|על פי [[ד"ה]] [[באתי לגני]] ה'[[תשח"י]]}}. | ||
{{מזמורי ספר התהלים}} | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים|י]] | [[קטגוריה:תהלים|י]] | ||
גרסה מ־20:06, 9 בנובמבר 2020
מזמור לדוד ה' מי יגור באהלך.
|
|---|
|
א מִזְמוֹר, לְדָוִד; ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ. |
תהלים ט"ו הוא המזמור החמישה עשר בספר תהלים.
סוגת המזמור
רז"ל אומרים[1] שכל מזמור בתהלים שמתחיל ב"מזמור לדוד" זה אומר שדוד קודם היה מנגן ואחר כך היה שורה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקודש לדוד. ואיפה שכתוב "לְדָוִד מִזְמוֹר" קודם שרתה בו שכינה ואחר כך שר שירה[2].
תוכן המזמור
בפרק מוגדר מי האיש הרשאי לדור תחת אוהלו של ה'. והדרישות הם תכונות מיוחדות שהאדם צריך לעמוד בהן, כגון:"נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד;", "נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר." ולסיום נאמר:"עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם."
ביאורי רבותינו נשיאנו
המגיד ממזריטש מפרש את הפסוק[3] " לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ" מתי שהאדם נזהר בלשונו ומקפיד שלא יהיו בה מחשבות זרות ודברים בטלים, שהולכים רכיל ומקטרגים על כל עבודתו. שזה אומר שדברים בטלים ומחשבות זרות יכולים לפגום בכל עבודתו של האדם לא רק ב"סור מרע" אלא גם ב"ועשה טוב", כי הקליפה מתחילה מדבר קטן מהקדושה וממנה משפיעה על האדם שירד חלילה ממדריגתו.
ומתי שהאדם נזהר בלשונו גורם לא רק ש"לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה" שזה במעשה אלא גם בהרגש "וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ"[4].
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|