תכלית בריאת העולם: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==הכרעת החסידות== | ==הכרעת החסידות== | ||
לאור הפרכות בתשובות המקובלים, חסידות מכריעה{{הערה|שם=א}}, ש[[בריאת העולם]] | לאור הפרכות בתשובות המקובלים, חסידות מכריעה{{הערה|שם=א}}, ש[[בריאת העולם]] הייתה מצד רצונו ותאוותו של [[הקב"ה]], ועל [[רצון]] ו[[תאוה]] לא שואלים שאלות (בלשון [[האדמו"ר הזקן]] ב[[יידיש]]: "אויף א תאווה נישטא קיין קשיא"). שהרצון שרשו למעלה מה[[שכל]] ואי אפשר להבינו. | ||
להכרעה זו, יש סיוע מן הכתוב{{הערה|שיר השירים ה טו}}: {{ציטוטון|שוקיו עמודי שש}} שאמרו על כך [[חז"ל]]{{הערה|במדבר רבה, תחלת פרק י'.}}, {{ציטוטון|זה ה[[עולם]] שנשתוקק הקב"ה לבראותו}}. שבריאת העולם | להכרעה זו, יש סיוע מן הכתוב{{הערה|שיר השירים ה טו}}: {{ציטוטון|שוקיו עמודי שש}} שאמרו על כך [[חז"ל]]{{הערה|במדבר רבה, תחלת פרק י'.}}, {{ציטוטון|זה ה[[עולם]] שנשתוקק הקב"ה לבראותו}}. שבריאת העולם הייתה רק מצד רצון ותשוקת ה', ואין לזה כל הסבר שכלי. | ||
ברצון ה' עצמו, ישנם כמה פרטים שהחליט שיהיו תכלית הבריאה. כלומר, שאינם '''תכלית''' הסיבה לבריאה, אלא מטרה שתהיה בבריאה שנוצרה ללא סיבה, רק מרצון ה'. והעיקרית היא, שיומשך [[אור אין סוף]] ה[[בלי גבול]], בתוך ה[[גבול]] של העולם. שבתוך ההעלם והסתר של העולם הזה, יומשך האור האלוקי כמו שהיה קודם הבריאה, על ידי קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] שעל ידם ממשיכים את [[עצמות אין סוף]]. | ברצון ה' עצמו, ישנם כמה פרטים שהחליט שיהיו תכלית הבריאה. כלומר, שאינם '''תכלית''' הסיבה לבריאה, אלא מטרה שתהיה בבריאה שנוצרה ללא סיבה, רק מרצון ה'. והעיקרית היא, שיומשך [[אור אין סוף]] ה[[בלי גבול]], בתוך ה[[גבול]] של העולם. שבתוך ההעלם והסתר של העולם הזה, יומשך האור האלוקי כמו שהיה קודם הבריאה, על ידי קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] שעל ידם ממשיכים את [[עצמות אין סוף]]. | ||
גרסה מ־21:39, 20 בדצמבר 2020
תכלית בריאת העולם היא שאלה שהתחבטו בה גדולי החוקרים והמקובלים, והובאו לה מספר סיבות. תורת החסידות מוכיחה, שאין סיבות אלו הסיבה האמיתית המוחלטת לבריאה, ולכן מסיקה שזוהי תאווה בלתי מוסברת של הקב"ה.
הסבר הפרי עץ חיים
הפרי עץ חיים[1] מסביר, שה' ברא את העולם בשביל שיהיה שלם בכל כוחותיו, כשיהיו בגילוי. כי לפני שבורא בפועל, כוחותיו הם בהעלם, וכך אינם מושלמים. ובכדי שיתגלו ברא את העולם.
תורת החסידות[2] אומרת סיבה זו אינה הסיבה האמיתית, כי[3] עובדת היות הכח חסר את הפועל (כלומר, שכל עוד הכח לא בגילוי, הוא חסר) זהו רק אצל בני אדם. אבל אצל הקב"ה הכח לא חסר את הפועל. (ולכן, מיד כשעלה הרצון לברוא את העולמות - נצטיירו ונבראו עשר ספירות הגנוזות). ואם כן, אין הסיבה לבריאה, בגלל שהכח היה חסר את הפועל[4].
הסבר הזוהר
ספר הזוהר מתרץ את סיבת בריאת העולם "בגין דישתמודעון ביה" [=בשביל שיוודעו בו]. כלומר, שה' יכול להיות רם ונשא ובלי גבול, אך אם אין בריאה, אין מי שידע שהוא כה רם ויעריץ אותו, ואז אין יתרון בכוחו כביכול.
תורת החסידות[2] מסבירה שהסבר זה אינו מספק. כי ההכרה במהותו ומעלתו של ה', שייכת רק בעולמות העליונים דאצילות שהם משיגים את מעלת השם. אבל אם כוונת הבריאה היא, כדי שהנבראים יכירו במעלת ה', למה נברא גם עולם העשייה, שהנבראים לא משיגים בו את מהות האלוקות, והיה צריך לברוא רק את עולם האצילות?!
הכרעת החסידות
לאור הפרכות בתשובות המקובלים, חסידות מכריעה[2], שבריאת העולם הייתה מצד רצונו ותאוותו של הקב"ה, ועל רצון ותאוה לא שואלים שאלות (בלשון האדמו"ר הזקן ביידיש: "אויף א תאווה נישטא קיין קשיא"). שהרצון שרשו למעלה מהשכל ואי אפשר להבינו.
להכרעה זו, יש סיוע מן הכתוב[5]: "שוקיו עמודי שש" שאמרו על כך חז"ל[6], "זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו". שבריאת העולם הייתה רק מצד רצון ותשוקת ה', ואין לזה כל הסבר שכלי.
ברצון ה' עצמו, ישנם כמה פרטים שהחליט שיהיו תכלית הבריאה. כלומר, שאינם תכלית הסיבה לבריאה, אלא מטרה שתהיה בבריאה שנוצרה ללא סיבה, רק מרצון ה'. והעיקרית היא, שיומשך אור אין סוף הבלי גבול, בתוך הגבול של העולם. שבתוך ההעלם והסתר של העולם הזה, יומשך האור האלוקי כמו שהיה קודם הבריאה, על ידי קיום התורה ומצוות שעל ידם ממשיכים את עצמות אין סוף.
ראו גם
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ ספר קבלה מהאריז"ל שכתב תלמידו הרב חיים ויטאל.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 יום טוב של ראש השנה - המשך תרס"ו
- ↑ כמו שכתב הפרי עץ חיים בעצמו בהגהה.
- ↑ כמובן שלגבי ה' אין זה באמת בבבחינת כח, כי כח הוא מגביל, ולגבי עצמות ומהות אין סוף ב"ה אין שייך לומר כח. אלא זהו בשם המושאל
- ↑ שיר השירים ה טו
- ↑ במדבר רבה, תחלת פרק י'.