מילת אברהם – הבדלי גרסאות

יוסי מ. (שיחה | תרומות)
יוסי מ. (שיחה | תרומות)
שורה 16: שורה 16:
ומבאר, שעבודתו של אברהם לפני המילה, היתה בשלימות מצד עצמו בתור נברא. ולכן הגילוי שהיה לו היה גם בארמית - שפה מוסכמת בידי '''הנבראים''''. ולאחר שקיים ציווי של ה'''בורא''' - ברית מילה, יכל לקבל את הגילוי של לשון הקודש - שפה אלוקית.
ומבאר, שעבודתו של אברהם לפני המילה, היתה בשלימות מצד עצמו בתור נברא. ולכן הגילוי שהיה לו היה גם בארמית - שפה מוסכמת בידי '''הנבראים''''. ולאחר שקיים ציווי של ה'''בורא''' - ברית מילה, יכל לקבל את הגילוי של לשון הקודש - שפה אלוקית.


כמו שאומר הפסוק{{הערה|בראשית י"ח, א.}}: {{ציטוטון|וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח האוהל כחום היום.}}.
===גילוי נעלה ובהתיישבות===
מעלת הגילוי היא, שלמרות היותו נעלה מאוד - הוא חדר גם בדרגא הכי תחתונה:


בפסוק זה מרומזים כמה מהמעלות שהיו בגילוי זה - שלאחר הברית מילה:
'''"וירא אליו ... והוא יושב"''' הגילוי שהיה לאברהם אחרי (ובגלל) שנימול, הוא שהתגלתה אליו מדרגה עליונה ביותר של [[שם הוי"ה]] ללא ההעלם והכיסוי של [[שם אלוקים]]; ומצד שני, האור הנעלה הזה חדר ב[[גוף|גופו]] ה[[גשמי]], עד שהגילוי הזה היה כשאברהם ישב - "והוא יושב". שהגילוי הנעלה מאיר בו בהתיישבות{{הערה|[[דבר מלכות וירא]].}}.
 
*'''"וירא אליו ... והוא יושב"''' הגילוי שהיה לאברהם אחרי (ובגלל) שנימול, הוא שהתגלתה אליו מדרגה עליונה ביותר של [[שם הוי"ה]] ללא ההעלם והכיסוי של [[שם אלוקים]]; ומצד שני, האור הנעלה הזה חדר ב[[גוף|גופו]] ה[[גשמי]], עד שהגילוי הזה היה כשאברהם ישב - "והוא יושב". שהגילוי הנעלה מאיר בו בהתיישבות{{הערה|[[דבר מלכות וירא]].}}.


*'''
*'''
הפסוק המתאר את הגילוי אומר{{הערה|בראשית י"ח, א.}}: {{ציטוטון|וירא אליו ה' באלוני ממרא, והוא יושב פתח האוהל כחום היום.}}.




{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}