שער היחוד והאמונה - פרק ו': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ו' - פירוש "יחוד ה" הוא "אין עוד מלבדו"''' | '''פרק ו' - פירוש "יחוד ה'" הוא "אין עוד מלבדו"''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
פרק זה הינו האחרון | פרק זה הינו האחרון מתוך שלושת הפרקים ([[שער היחוד והאמונה - פרק ד'|ד']], [[שער היחוד והאמונה - פרק ה'|ה']], ו') המבארים את הקושיות על שיטת הבעל שם טוב (ומסכם את כל ששת הפרקים הראשונים). | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
בסוף [[שער היחוד והאמונה - פרק ד'|פרק ד']] ביאר [[אדמו"ר הזקן]] שאין באלוקות ח"ו ריבוי, כי '''מצד שורשן''' חסד וגבורה הן אחד ממש. כאן הוא מבאר שאחדותן היא גם '''בפעולתן למטה | בסוף [[שער היחוד והאמונה - פרק ד'|פרק ד']] ביאר [[אדמו"ר הזקן]] שאין באלוקות ח"ו ריבוי, כי '''מצד שורשן''' חסד וגבורה הן אחד ממש. כאן הוא מבאר שאחדותן היא גם '''בפעולתן למטה'''. | ||
ומזה מובן ההסבר לשאלה '''שבתחילת הפרק הראשון''': מדוע כל כך קשה להבין שאין עוד מלבדו? כי המציאות אינה כפי שנראה לנו. כי "יחוד ה" אין משמעותו שאין עוד '''אלוקים''' מלבדו - אלא שאין '''מאומה''' מבלעדיו. וכדי להחדיר אמונה זו (שהנבראים אינם נפרדים מאלוקות) בהרגשה בלב דרושה יגיעה. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
גרסה מ־22:13, 5 בנובמבר 2020
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ו' - פירוש "יחוד ה'" הוא "אין עוד מלבדו"
מבוא לפרק
פרק זה הינו האחרון מתוך שלושת הפרקים (ד', ה', ו') המבארים את הקושיות על שיטת הבעל שם טוב (ומסכם את כל ששת הפרקים הראשונים).
גוף הפרק
| פרק ו |
|---|
| פרק ו והנה שם אלהים הוא שם מדת הגבורה והצמצום, ולכן הוא גם כן בגימטריא הטבע, לפי שמסתיר האור שלמעלה המהוה ומחיה העולם, ונראה כאילו העולם עומד ומתנהג בדרך הטבע, ושם אלהים זה הוא מגן ונרתק לשם הוי"ה להעלים האור והחיות הנמשך משם הוי"ה ומהוה מאין ליש שלא יתגלה לנבראים ויבטלו במציאות, והרי בחינת גבורה זו וצמצום הזה הוא גם כן בחינת חסד שהעולם יבנה בו, וזו היא בחינת גבורה הכלולה בחסד. והנה מהתכללות המדות זו בזו נראה לעין דאיהו וגרמוהי חד שהן מדותיו, כי מאחר שהן ביחוד גמור עמו לכן הן מתייחדות זו בזו וכלולות זו מזו, כמאמר אליהו ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון וכו' ובר מינך לית יחודא בעילאי כו'. וזהו שכתוב והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים, פירוש ששני שמות אלו הם אחד ממש, שגם שם אלהים המצמצם ומעלים האור הוא בחינת חסד כמו שם הוי"ה, משום שמדותיו של הקדוש ברוך הוא מתיחדות עמו ביחוד גמור, והוא ושמו אחד, שמדותיו הן שמותיו ואם כן ממילא תדע שבשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, פירוש שגם הארץ החומרית שנראית יש גמור לעין כל היא אין ואפס ממש לגבי הקדוש ברוך הוא, כי שם אלהים אינו מעלים ומצמצם אלא לתחתונים ולא לגבי הקב"ה, מאחר שהוא ושמו אלהים אחד, ולכן גם הארץ ומתחת לארץ הן אין ואפס ממש לגבי הקב"ה, ואינן נקראות בשם כלל אפילו בשם עוד שהוא לשון טפל כמאמר רז"ל יהודה ועוד לקרא וכגוף שהוא טפל לנשמה וחיות שבתוכו [וזהו שכתוב אהללה ה' בחיי אזמרה לאלהי בעודי שהחיים נמשכים משם הוי"ה והעוד שהוא הגוף הטפל משם אלהים], לפי שהנשמה אינה מהוה הגוף מאין ליש, אבל הקב"ה המהוה את הכל מאין ליש הכל בטל במציאות אצלו כמו אור השמש בשמש. ולכן הוצרך הכתוב להזהיר וידעת היום והשבות אל לבבך וגו' שלא תעלה על דעתך שהשמים וכל צבאם והארץ ומלואה הם דבר נפרד בפני עצמו והקדוש ברוך הוא ממלא כל העולם כהתלבשות הנשמה בגוף ומשפיע כח הצומח בארץ וכח התנועה בגלגלים ומניעם ומנהיגם כרצונו כמו שהנשמה מניעה את הגוף ומנהיגתו כרצונה. אך באמת אין המשל דומה לנמשל כלל, כי הנשמה והגוף הם באמת נפרדים זה מזה בשרשם, כי אין התהוות שרש הגוף ועצמותו מנשמתו אלא מטפות אביו ואמו, וגם אחרי כן אין גידולו מנשמתו לבדה אלא על ידי אכילת ושתיית אמו כל תשעה חדשים ואחר כך על ידי אכילתו ושתייתו בעצמו, מה שאין כן השמים והארץ, שכל עצמותם ומהותם נתהוה מאין ואפס המוחלט רק בדבר ה' ורוח פיו יתברך, וגם עדיין נצב דבר ה' לעולם ושופע בהם תמיד בכל רגע ומהוה אותם תמיד מאין ליש כהתהוות האור מהשמש בתוך גוף כדור השמש עצמו דרך משל, ואם כן הם בטלים באמת במציאות לגמרי לגבי דבר ה' ורוח פיו יתברך המיוחדים במהותו ועצמותו יתברך כמו שיתבאר לקמן, כביטול אור השמש בשמש, רק שהן הן גבורותיו במדת הגבורה והצמצום להסתיר ולהעלים החיות השופע בהם, שיהיו נראים השמים והארץ וכל צבאם כאילו הם דבר בפני עצמו, אך אין הצמצום וההסתר אלא לתחתונים, אבל לגבי הקדוש ברוך הוא כולא קמיה כלא ממש חשיבי כאור השמש בשמש ואין מדת הגבורה מסתרת חס ושלום לפניו יתברך כי איננה דבר בפני עצמו אלא ה' הוא האלהים: |
סיכום הפרק
בסוף פרק ד' ביאר אדמו"ר הזקן שאין באלוקות ח"ו ריבוי, כי מצד שורשן חסד וגבורה הן אחד ממש. כאן הוא מבאר שאחדותן היא גם בפעולתן למטה.
ומזה מובן ההסבר לשאלה שבתחילת הפרק הראשון: מדוע כל כך קשה להבין שאין עוד מלבדו? כי המציאות אינה כפי שנראה לנו. כי "יחוד ה" אין משמעותו שאין עוד אלוקים מלבדו - אלא שאין מאומה מבלעדיו. וכדי להחדיר אמונה זו (שהנבראים אינם נפרדים מאלוקות) בהרגשה בלב דרושה יגיעה.
מושגים יסודיים בפרק
| הקודם: פרק ה' |
פרקי שער היחוד והאמונה | הבא: פרק ז' |