אלברט איינשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 28: | שורה 28: | ||
החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] עורר ספק אודות סיפור זה באחד מטוריו, ואף טען ש'לא היה ולא נברא'{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1101 הרבי, הרוגצ'ובי ו...איינשטיין, "סיפורים וגילגוליהם"] {{שטורעם}}}}. | החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] עורר ספק אודות סיפור זה באחד מטוריו, ואף טען ש'לא היה ולא נברא'{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1101 הרבי, הרוגצ'ובי ו...איינשטיין, "סיפורים וגילגוליהם"] {{שטורעם}}}}. | ||
===תורת היחסות בתורת הרבי=== | ===תורת היחסות בתורת הרבי=== | ||
באחד השיחות בהם התייחס הרבי לעניין הילוך השמש, הסביר הרבי שבעוד בעבר, כשהשיטה המקובלת הייתה שכדור הארץ מסתובב סביב [[השמש]] (שיטת קופרניקוס), ניסו המפרשים להתאים את דברי התורה בתירוצים דחוקים לשיטה, הרי שכיום כשתורת היחסות, שקובעת שאי אפשר לדעת מי הוא העומד ומי הוא המסובב, היא המקובלת בעולם, אין צורך בכלל לנסות להמשיך להתאים את דבר התורה הפשוטים, לטענת החוקרים{{הערה|1=[[ליקוטי שיחות]] [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/14/1/260.htm?q=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F חלק ל' עמוד 260]}}. | |||
באחד ממכתביו מזכיר [[הרבי]] שהעוסקים בתורת היחסות טעו והסיקו "מסקנות מוזרות במאוד" בעניין ה[[זמן]]{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/283.htm?q=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F חלק ב', אגרת רפג]}}. | |||
כמו כן במכתב אחד כותב [[הרבי]] לפרופסור אחד שהוציא ספר על תורת היחסות של איינשטיין, הוא מסביר את שטיתה של תורת היחסות שעיקרה היא שזמן ומקום הינם משהו יחסי, כמו כן כתב [[הרבי]] שתורת היחסות הינה רק בגדר השערה ואינה יכולה לקבוע. | כמו כן במכתב אחד כותב [[הרבי]] לפרופסור אחד שהוציא ספר על תורת היחסות של איינשטיין, הוא מסביר את שטיתה של תורת היחסות שעיקרה היא שזמן ומקום הינם משהו יחסי, כמו כן כתב [[הרבי]] שתורת היחסות הינה רק בגדר השערה ואינה יכולה לקבוע. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־16:32, 3 בנובמבר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
אלברט איינשטיין (תרל"ט - תשט"ו) היה מדען ופיזקאי יהודי שהגה את תורת היחסות הכללית.
תולדות חייו
נולד בי"ט באדר תרל"ט בגרמניה למשפחה יהודית, למד בבית ספר נוצרי, אך בבגרותו למד יהדות מפי מורה פרטי, ושמר מעט מצוות[1] אך עזב את שמירת המסורת שלו, והחל ללמוד מדע. בגיל 16 הוא נכנס ללמוד בגימנסיה.
בשנת תרס"ה מאמריו המדעיים המרכזיים הראשונים, בשנת תרע"ה פרסם את תורת היחסות הכללית, אותה הגה.
בשנת תרפ"א זכה בפרס נובל לפיזיקה.
בשנת תרצ"ב היגר לארצות הברית, עם פרוץ מלחמת עולם השנייה שלח מכתב לנשיא ארצות הברית רוזוולט בו הוא מביע את חששו מפני ניסיון גרמני לבנות פצצה אטומית. המכתב היה הגורם המכריע לפתיחת פרויקט מנהטן, שהסתיים בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגאסקי.
השקפתו על היהדות
על אף היותו רחוק מהיהדות הוא היה דיבר רבות על אלוקים, ולדעת רבים אף היה יהודי מאמין.
במכתב משנת תרפ"ט, הוא תיאר את אמונתו באלוקים כך:
איני אתאיסט[2]. איני יודע האם אני יכול להגדיר עצמי כפנתאיסט[3]. הבעיה הכרוכה בכך עצומה מידי עבור מוחותינו המוגבלים. האם יורשה לי להשיב במשל? השכל האנושי, מאומן ככל שיהיה, אינו יכול לתפוס את היקום. אנו בעמדה של ילד קטן, הנכנס לספרייה ענקית שקירותיה מכוסים עד התקרה בספרים בשפות שונות רבות. הילד יודע שבהכרח מישהו כתב את הספרים הללו. הוא אינו יודע מי או כיצד. הוא אינו מבין את השפות שבהן הם כתובים. הילד מבחין בתוכנית ברורה בסידור הספרים - סדר מיסתורי, שאת טבעו אינו יכול להבין, אלא בקושי לחשוד בו. זוהי, לפי הנראה לי, גישתו של השכל האנושי, ולו הדגול והמתורבת ביותר, כלפי אלוקים. אנו רואים יקום מסודר באופן נפלא, הפועל לפי חוקים מסוימים, אבל אנו בקושי מבינים אותם. מוחותינו המוגבלים אינם מסוגלים לתפוש את הכוח המיסתורי שמניע את צבירי הכוכבים.
— המכתב פורסם באנגלית בשנת 1930 בספרו של ג'ורג' סילבסטר וירק(אנ') "Glimpses of the Great". לפי ציטוט באתר Pantheism.com
איינשטיין מסביר, שאי אפשר לומר שאלוקים גם הוא כפוף לטבע, רח"ל. מכייון שאף אחד אינו יכול לתפוס את כל מהלכי טבע היקום, ומוכרח שיש מעליהם כוח עליון, בלתי ניתן לתפיסה.
למרות זאת, איינשטיין לא האמין ביהדות, רח"ל. והוא גם כפר בהשגחת ה', רח"ל.
קשריו עם הרבי
באחת[4] הפעמים הגיע איינשטיין לועידה עם מספר פרופסרים, במקום נכח מאבטח בשם תנחום לוין, שהיה מגיע הרבה לרבי הריי"צ ב770, ואף הכיר את הרבי, שהיה קרוב משפחתו, מכייון שאמו של לוין הייתה מצאצאיו של הרב"ש בן הצמח צדק. הרבי, שלטענת תנחום הוזמן עקב נסיונו בהנדסת חשמל, הגיע למקום ושוחח עם איינשטיין, כך לוין, הוא סיפר שהרבי הספיר לו את עניין הצמצום[5] ולבסוף איינשטין הגיב בהתפעלות, שכעת הוא מבין את עניין 'מלוא כל הארץ כבודו'[6].[7][8]
החוקר הרב יהושע מונדשיין עורר ספק אודות סיפור זה באחד מטוריו, ואף טען ש'לא היה ולא נברא'[9].
תורת היחסות בתורת הרבי
באחד השיחות בהם התייחס הרבי לעניין הילוך השמש, הסביר הרבי שבעוד בעבר, כשהשיטה המקובלת הייתה שכדור הארץ מסתובב סביב השמש (שיטת קופרניקוס), ניסו המפרשים להתאים את דברי התורה בתירוצים דחוקים לשיטה, הרי שכיום כשתורת היחסות, שקובעת שאי אפשר לדעת מי הוא העומד ומי הוא המסובב, היא המקובלת בעולם, אין צורך בכלל לנסות להמשיך להתאים את דבר התורה הפשוטים, לטענת החוקרים[10].
באחד ממכתביו מזכיר הרבי שהעוסקים בתורת היחסות טעו והסיקו "מסקנות מוזרות במאוד" בעניין הזמן[11].
כמו כן במכתב אחד כותב הרבי לפרופסור אחד שהוציא ספר על תורת היחסות של איינשטיין, הוא מסביר את שטיתה של תורת היחסות שעיקרה היא שזמן ומקום הינם משהו יחסי, כמו כן כתב הרבי שתורת היחסות הינה רק בגדר השערה ואינה יכולה לקבוע.
הערות שוליים
- ↑ אלברט איינשטיין ויהדותו, עמ' 32, מתוך גיליון 270 של דף לתרבות יהודית, סיוון התשס"ו. בהוצאת משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לתרבות תורנית
- ↑ לא מאמין באלוקים כלל, רח"ל
- ↑ מאמין שאלוקים כפוף לטבע, רח"ל
- ↑ הוטלו ספיקות בסיפור זה, על גרסאותיו. ראו להלן
- ↑ לגרסא אחרת, את עניין אחדות ה'
- ↑ לגרסא האחרת, את עניין אחדות ה'
- ↑ מתי איינשטיין הבין מהי אחדות ה'?
- ↑ הרבי ואיינשטיין: פרטים נוספים על הפגישה ביניהם
- ↑ הרבי, הרוגצ'ובי ו...איינשטיין, "סיפורים וגילגוליהם"
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ל' עמוד 260
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק ב', אגרת רפג