תכלית בריאת העולם: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==הסבר הפרי עץ חיים== | ==הסבר הפרי עץ חיים== | ||
תשובת ה[[פרי עץ חיים]]{{הערה|ספר קבלה מה[[אריז"ל]] שכתב תלמידו הרב [[חיים ויטאל]].}} היא, שה' ברא את העולם בשביל שיהיה שלם בכל כוחותיו, | תשובת ה[[פרי עץ חיים]]{{הערה|ספר קבלה מה[[אריז"ל]] שכתב תלמידו הרב [[חיים ויטאל]].}} היא, שה' ברא את העולם בשביל שיהיה שלם בכל כוחותיו, כשיהיו בגילוי. כי לפני שבורא בפועל, כוחותיו הם בהעלם, וכך אינם מושלמים. ובכדי שיתגלו ברא את העולם. | ||
[[תורת החסידות]]{{הערה|שם=א|יום טוב של ראש השנה - [[המשך תרס"ו]]}} אומרת | [[תורת החסידות]]{{הערה|שם=א|יום טוב של ראש השנה - [[המשך תרס"ו]]}} אומרת סיבה זו אינה הסיבה האמיתית, כי{{הערה|כמו שכתב הפרי עץ חיים בעצמו בהגהה.}} עובדת היות הכח חסר את הפועל (כלומר, שכל עוד הכח לא בגילוי, הוא חסר) זהו רק אצל בני אדם. אבל אצל [[הקב"ה]] הכח לא חסר את הפועל. (ולכן, מיד כשעלה ה[[רצון]] ל[[בריאת העולם|ברוא את העולמות]] - נצטיירו ונבראו [[עשר ספירות הגנוזות]]). ואם כן, אין הסיבה לבריאה, בגלל שהכח היה חסר את הפועל{{הערה|כמובן שלגבי ה' אין זה באמת בבבחינת כח, כי כח הוא מגביל, ולגבי [[עצמות ומהות אין סוף ב"ה]] אין שייך לומר כח. אלא זהו בשם המושאל}}. | ||
==הסבר הזוהר== | ==הסבר הזוהר== | ||
גרסה מ־15:59, 2 בנובמבר 2020
תכלית בריאת העולם הזה או למה נברא העולם? הוא שאלה שהתחבטו בה גדולי החוקרים והמקובלים, והביאו לה מספר סיבות. תורת החסידות מוכיחה, שאין סיבות אלו הסיבה האמיתית לבריאה, ולכן מסיקה שזוהי תאווה בלתי מוסברת של הקב"ה.
הסבר הפרי עץ חיים
תשובת הפרי עץ חיים[1] היא, שה' ברא את העולם בשביל שיהיה שלם בכל כוחותיו, כשיהיו בגילוי. כי לפני שבורא בפועל, כוחותיו הם בהעלם, וכך אינם מושלמים. ובכדי שיתגלו ברא את העולם.
תורת החסידות[2] אומרת סיבה זו אינה הסיבה האמיתית, כי[3] עובדת היות הכח חסר את הפועל (כלומר, שכל עוד הכח לא בגילוי, הוא חסר) זהו רק אצל בני אדם. אבל אצל הקב"ה הכח לא חסר את הפועל. (ולכן, מיד כשעלה הרצון לברוא את העולמות - נצטיירו ונבראו עשר ספירות הגנוזות). ואם כן, אין הסיבה לבריאה, בגלל שהכח היה חסר את הפועל[4].
הסבר הזוהר
ספר הזוהר מתרץ את סיבת בריאת העולם "בגין דישתמודעון ביה" (בשביל שיוודעו בו). כלומר, שה' יכול להיות רם ונשא ובלי גבול, אך אם אין בריאה, אין מי שידע שהוא כה רם ויעריצו, ואז אין יתרון בכוחו כביכול.
תורת החסידות[2] מסבירה שהסבר זה אינו מספק. כי זה שיכירו בה' ומעלתו, שייך רק בעולמות העליונים דאצילות שהם משיגים את מעלת השם. אבל אם כוונת הבריאה היא, כדי שהנבראים יכירו במעלת ה', למה נברא גם עולם העשייה, שהבריות לא משיגים בו את מהות האלוקות, והיה צריך לברוא רק את אצילות?!
הכרעת החסידות
לאור הפרכות בתשובות המקובלים, חסידות מכריעה[2], שבריאת העולם היתה מצד רצונו ותאוותו של הקב"ה, ועל רצון ותאוה לא שואלים שאלות (בלשון האדמו"ר הזקן ביידיש: "אויף א תאווה נישטא קיין קשיא"). שהרצון שרשו למעלה מהשכל ואי אפשר להבינו.
להכרעה זו, יש סיוע מן הכתוב[5]: "שוקיו עמודי שש" שאמרו על כך חז"ל, "זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו". שבריאת העולם היתה רק מצד רצון ותשוקת ה', ואין לזה כל הסבר שכלי.
ברצון ה' עצמו, ישנם כמה פרטים שהחליט שיהיו תכלית הבריאה. כלומר, שאינם תכלית הסיבה לבריאה, אלא מטרה שתהיה בבריאה שנוצרה ללא סיבה, רק מרצון ה'. והעיקרית היא, שיומשך אור אין סוף הבלי גבול, בתוך הגבול של העולם. שבתוך ההעלם והסתר של העולם הזה, יומשך האור האלוקי כמו שהיה קודם הבריאה, על ידי קיום התורה ומצוות שעל ידם ממשיכים את עצמות אין סוף.
ראו גם
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ ספר קבלה מהאריז"ל שכתב תלמידו הרב חיים ויטאל.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 יום טוב של ראש השנה - המשך תרס"ו
- ↑ כמו שכתב הפרי עץ חיים בעצמו בהגהה.
- ↑ כמובן שלגבי ה' אין זה באמת בבבחינת כח, כי כח הוא מגביל, ולגבי עצמות ומהות אין סוף ב"ה אין שייך לומר כח. אלא זהו בשם המושאל
- ↑ שיר השירים ה טו