ישיבה גדולה תורת אמת: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
שורה 26: שורה 26:
לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת [[תרע"ד]] ועד תחילת שנת [[תרפ"ב]], נפתחה הישיבה מחדש, על ידי ה[[משפיע]] הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו"ר הריי"צ.
לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת [[תרע"ד]] ועד תחילת שנת [[תרפ"ב]], נפתחה הישיבה מחדש, על ידי ה[[משפיע]] הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו"ר הריי"צ.


התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.
התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.


בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ"ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}.
בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ"ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}.