דרך חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(עריכה מינימלית)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:דרך חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר, דפוס [[קפוסט]], [[תרע"ט]]]]
[[קובץ:דרך חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר, דפוס [[קפוסט]], [[תרע"ט]]]]
'''דרך חיים''' הוא ספר [[מוסר]]י שנתחבר על ידי [[אדמו"ר האמצעי]], המבאר ענייני [[תשובה]] וחומרת ה[[חטא]]ים. הספר נחשב כחלק שלישי מהספר [[שערי תשובה]].
'''דרך חיים''' הוא ספר חסידות של [[אדמו"ר האמצעי]], המבאר ענייני [[תשובה]] וחומרת ה[[חטא|חטאים]]. הספר נחשב כחלק שלישי מהספר [[שערי תשובה]].


היו [[חסיד]]ים, כשרק היו רואים ספר זו היו מתעלפים, כאשר נזכרו בחומרת העניינים המבוארים בו.
==כתיבת הספר והוצאתו==
[[הרבי הריי"צ]] סיפר שאת הספר דרך חיים לא אמר [[אדמו"ר האמצעי]] ברבים, אלא רק מסרו בכתב (בשונה מספריו האחרים, כמו "[[עטרת ראש]]" ו"[[שערי אורה]]"){{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ת"ש ע' 101.}}. עם זאת, במקום אחר מספר הרבי הריי"צ על המאמר "יפה שעה אחת" שהיה אדמו"ר האמצעי חוזר מפעם לפעם, שכלל את עשרת הפרקים הראשונים בספר דרך חיים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו', ע' רסז - הובא בהיום יום כ"ח תמוז.}}. כמו כן, מספר הרבי הריי"צ על מעמד בו אמר אדמו"ר האמצעי את המאמר "חומת בת ציון", שבו ביאר את הענינים הנזכרים בפרק ד' וה' בספר דרך חיים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' שפא.}}.


[[הרבי]]{{הערה|1=[[לקוטי-שיחות]] חלק ב, עמ' 632. [[אגרות קודש]] כרך יא ג'תשפב.}} המליץ ללמוד בספר ב[[חודש אלול]] כחלק מעבודת התשובה.
==דפוסי הספר==


אחד התאונן בפני הרבי{{הערה|1=[[אגרות קודש]] כרך י ב'תתקצו.}} שמרגיש בעצמו [[עצבות]] ויאוש וכו' ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי:
הספר נדפס לראשונה בשנת [[תקע"ט]] ב[[קאפוסט]], ומהדורה באותיות מרובעות נדפסה ב[[ז'יטומיר]] ב[[תרכ"ג]]. צילום מהוצאת [[ז'יטומיר]] הוציא [[הרבי]] ב[[תשט"ו]], בתוספת מפתחות, הערות וציונים.


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת ה[[עצבות]] וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין [[השגחה פרטית]] אשר השי"ת שהוא עצם הטוב [[משגיח]] על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.}}
בשנת [[תשס"ב]] הודפס הספר בתוספת קיצורים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת [[תשס"ז]] - עד פרק יז), ביאור מר' [[הלל מפאריטש]] על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על הספר, ו[[מראי מקומות]]. ההוספות נערכו על ידי הרב [[גבריאל שפירא]], והרב [[אליהו מטוסוב]].


כתיקון על חטאים מסוימים הורה הרבי לאחד ללמוד את אחד עשרה פרקים הראשונים של הספר וללמוד אותם עד שידעם בעל פה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] כרך ח ב'תקעד.}}.
בשנת [[תשע"ג]] הוקלד הספר מחדש באותיות בהירות.


==הוצאת הספר==
==אודות הספר==
היו חסידים, כשרק היו רואים ספר זו היו מתעלפים, כאשר נזכרו בחומרת העניינים המבוארים בו.


הספר נדפס לראשונה בשנת [[תקע"ט]] ב[[קאפוסט]], ומהדורה באותיות מרובעות נדפסה ב[[ז'יטומיר]] ב[[תרכ"ג]]. צילום מהוצאת [[ז'יטומיר]] הוציא [[הרבי]] ב[[תשט"ו]], בתוספת מפתחות, הערות וציונים.
[[הרבי]]{{הערה|1=[[לקוטי-שיחות]] חלק ב, עמ' 632. [[אגרות קודש]] כרך יא ג'תשפב.}} המליץ ללמוד בספר ב[[חודש אלול]] כחלק מעבודת התשובה.
 
אחד התאונן בפני הרבי שמרגיש בעצמו [[עצבות]] ויאוש וכו', ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי{{הערה|1=[[אגרות קודש]] כרך י, ב'תתקצו.}}:


בשנת [[תשס"ב]] הודפס הספר בתוספת קיצורים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת [[תשס"ז]] - עד פרק יז), ביאור מר' [[הלל מפאריטש]] על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על-דבר הספר, וציונים מהמוציאים-לאור. ההוספות נערכו על ידי הרב [[גבריאל שפירא]], והרב [[אליהו מטוסוב]]. בשנת [[תשע"ג]] נסדר הספר מחדש באותיות בהירות.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת ה[[עצבות]] וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין [[השגחה פרטית]] אשר השי"ת שהוא עצם הטוב [[משגיח]] על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.}}


כתיקון על חטאים מסוימים הורה הרבי לאחד ללמוד את אחד עשרה פרקים הראשונים של הספר וללמוד אותם עד שידעם בעל פה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] כרך ח, ב'תקעד.}}.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/24620 הספר 'דרך חיים'] - הוצאה ראשונה, באתר [[היברו בוקס]].
*[http://hebrewbooks.org/24620 הספר 'דרך חיים'] - הוצאה ראשונה, באתר [[היברו בוקס]].

גרסה מ־17:22, 20 בדצמבר 2020

שער הספר, דפוס קפוסט, תרע"ט

דרך חיים הוא ספר חסידות של אדמו"ר האמצעי, המבאר ענייני תשובה וחומרת החטאים. הספר נחשב כחלק שלישי מהספר שערי תשובה.

כתיבת הספר והוצאתו

הרבי הריי"צ סיפר שאת הספר דרך חיים לא אמר אדמו"ר האמצעי ברבים, אלא רק מסרו בכתב (בשונה מספריו האחרים, כמו "עטרת ראש" ו"שערי אורה")[1]. עם זאת, במקום אחר מספר הרבי הריי"צ על המאמר "יפה שעה אחת" שהיה אדמו"ר האמצעי חוזר מפעם לפעם, שכלל את עשרת הפרקים הראשונים בספר דרך חיים[2]. כמו כן, מספר הרבי הריי"צ על מעמד בו אמר אדמו"ר האמצעי את המאמר "חומת בת ציון", שבו ביאר את הענינים הנזכרים בפרק ד' וה' בספר דרך חיים[3].

דפוסי הספר

הספר נדפס לראשונה בשנת תקע"ט בקאפוסט, ומהדורה באותיות מרובעות נדפסה בז'יטומיר בתרכ"ג. צילום מהוצאת ז'יטומיר הוציא הרבי בתשט"ו, בתוספת מפתחות, הערות וציונים.

בשנת תשס"ב הודפס הספר בתוספת קיצורים מאדמו"ר הריי"צ (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת תשס"ז - עד פרק יז), ביאור מר' הלל מפאריטש על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על הספר, ומראי מקומות. ההוספות נערכו על ידי הרב גבריאל שפירא, והרב אליהו מטוסוב.

בשנת תשע"ג הוקלד הספר מחדש באותיות בהירות.

אודות הספר

היו חסידים, כשרק היו רואים ספר זו היו מתעלפים, כאשר נזכרו בחומרת העניינים המבוארים בו.

הרבי[4] המליץ ללמוד בספר בחודש אלול כחלק מעבודת התשובה.

אחד התאונן בפני הרבי שמרגיש בעצמו עצבות ויאוש וכו', ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי[5]:

ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת העצבות וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין השגחה פרטית אשר השי"ת שהוא עצם הטוב משגיח על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.

כתיקון על חטאים מסוימים הורה הרבי לאחד ללמוד את אחד עשרה פרקים הראשונים של הספר וללמוד אותם עד שידעם בעל פה[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר השיחות קיץ ה'ת"ש ע' 101.
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו', ע' רסז - הובא בהיום יום כ"ח תמוז.
  3. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' שפא.
  4. לקוטי-שיחות חלק ב, עמ' 632. אגרות קודש כרך יא ג'תשפב.
  5. אגרות קודש כרך י, ב'תתקצו.
  6. אגרות קודש כרך ח, ב'תקעד.