דבר מלכות לך לך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דבר מלכות לך לך''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת לך לך]], [[י"א חשון]] [[תשנ"ב]], ו[[מוגה|הוגהה]] על ידי הרבי ב[[יידיש]]. | '''דבר מלכות לך לך''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת לך לך]], [[י"א חשון]] [[תשנ"ב]], ו[[מוגה|הוגהה]] על ידי הרבי ב[[יידיש]]. | ||
השיחה עוסקת | השיחה עוסקת בהוראה הנצחית של "לך לך" - הכנה ל[[מתן תורה]], וכן על הציווי "לך לך...אל הארץ" - כניסה ל[[ארץ ישראל]], העומדים וקיימים בכל דור. | ||
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | ||
שורה 20: | שורה 19: | ||
*'''אותו ז'.''' באותו אופן יש לומר לבאר גם את הציווי "לך לך" - הכנה למתן תורה, שהשלימות במתן תורה תהיה רק ב[[תורה חדשה מאתי תצא]] ב[[ימות המשיח]], ולכן אנו אוחזים עדיין בשלבי ההכנה לקבלת התורה וצריכים להתכונן אליה בעבודה של לך לך. | *'''אותו ז'.''' באותו אופן יש לומר לבאר גם את הציווי "לך לך" - הכנה למתן תורה, שהשלימות במתן תורה תהיה רק ב[[תורה חדשה מאתי תצא]] ב[[ימות המשיח]], ולכן אנו אוחזים עדיין בשלבי ההכנה לקבלת התורה וצריכים להתכונן אליה בעבודה של לך לך. | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} |
גרסה מ־20:44, 26 באוקטובר 2020
דבר מלכות לך לך היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת לך לך, י"א חשון תשנ"ב, והוגהה על ידי הרבי ביידיש.
השיחה עוסקת בהוראה הנצחית של "לך לך" - הכנה למתן תורה, וכן על הציווי "לך לך...אל הארץ" - כניסה לארץ ישראל, העומדים וקיימים בכל דור.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
סיכום
- אות א'. שבת פרשת לך לך היא שבת כללית כי בה מתחילים לקרוא בתורה על אברהם אבינו - היהודי הראשון, ועל ההציווים והבריתות שה' כרת עמו. דברים אלו צריכים לבטאות את התוכן של כללות התורה והיהדות.
- אות ב'. אברהם אבינו התחיל את התקופה של ההכנה למתן תורה, זאת בעיקר בציווי ה' אליו "לך לך". הרבי שואל, מהי ההוראה והפעולה החוזרת בכל שנה, מהציווי לאברהם שהיה הכנה למתן תורה - אלינו, הרבה לאחרי מתן תורה. וגם שבכל יום יש מחדש מתן תורה[1] אצל כל אחד, ולמה אחרי זה צריך הכנה למתן תורה?
- אות ג'. נקודת הביאור: להיפך, מכיון שבכל יום יש שוב מתן תורה בדרגה עליונה יותר משל יום האתמול, לכן צריך לעשות בכל יום שוב הכנה - למתן תורה העליון יותר.
- אות ד'. בעומק יותר: הצורך ב"לך לך" כל יום מחדש, הוא כי הוא נצרך בשביל שלימות המתן תורה[2]. להבנת הענין, הרבי מקדים שאלה נוספת:מה שייך לפועל בימינו הציווי "לך לך...אל הארץ" - כניסה לארץ ישראל?
- אות ה'. הביאור: כשה' נתן לאברהם את ארץ ישראל, הוא לא נתן לו רק את ארץ שבעת עמים, אלא גם את ארץ שלוש אומות[3] - אותם לא כבשנו בפועל עד היום. ולכן כל עוד לא מחזיקים בפועל בארץ ג' עמים, חסר גם בשלימות של העמים שכן כבשנו. וכן, כל זמן שלא ננמצאים כל בני ישראל בארץ.
- אות ו'. וזוהי ההוראה לפועל ב"לך לך...אל הארץ". שהיות ועוד לא כבשנו את ארץ ג' עמים, נמצאים עדין באמצע קנין הארץ. ובמיוחד עכשיו, שנמצאים בדור האחרון לגלות והראשון לגאולה, שצריכים להתכונן לירושת ארץ ג' עמים - "לך...אל ארצך".
- אותו ז'. באותו אופן יש לומר לבאר גם את הציווי "לך לך" - הכנה למתן תורה, שהשלימות במתן תורה תהיה רק בתורה חדשה מאתי תצא בימות המשיח, ולכן אנו אוחזים עדיין בשלבי ההכנה לקבלת התורה וצריכים להתכונן אליה בעבודה של לך לך.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ כמו שאנחנו אומרים בנוסח ברכות התורה "נותן התורה" שה' נותן בכל יום מחדש את התורה.
- ↑ זאת אומרת, שה"לך לך" שבכל יום, אינו רק הכנה למתן תורה, אלא נוא מוכרח לשלימות הכלליתך של ה"מתן תורה".
- ↑ קיני קניזי וקדמוני