ברוך פורטוגלי-בטלן – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''ברוך בטלן''', היה אביה של [[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]], זקנתו של [[אדמו"ר הזקן]]. | רבי '''ברוך בטלן''', היה אביה של [[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]], זקנתו של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
== תולדות חיים == | |||
הוא היה מצאצאי מגורשי פורטוגל. שם משפתתו היה פורטוגלי, והכינוי 'בטלן' הודבק לו לשבח, כלומר - כל חשובי ונכבדי העיר התבטלו לפניו מפאת מדותיו התרומיות ואישיותו האצילית. תורת [[הקבלה]] הוותה חלק בלתי נפרד מהלימוד הקובע אצל מגורשי פורטוגל, ור' ברוך תונך, איפוא, ברוח זו. | הוא היה מצאצאי מגורשי פורטוגל. שם משפתתו היה פורטוגלי, והכינוי 'בטלן' הודבק לו לשבח, כלומר - כל חשובי ונכבדי העיר התבטלו לפניו מפאת מדותיו התרומיות ואישיותו האצילית. תורת [[הקבלה]] הוותה חלק בלתי נפרד מהלימוד הקובע אצל מגורשי פורטוגל, ור' ברוך תונך, איפוא, ברוח זו. | ||
לאחר נשואיו עם אשתו, יסד קופת גמילות [[חסד]] והיה מלוה לסוחרים ללא שום טובת הנאה. מלבד קיום מצות גמ"ח בממונו קיים גם [[גמילות חסדים]] בגופו - וטרח למען טובת הזולת. | לאחר נשואיו עם אשתו, יסד קופת גמילות [[חסד]] והיה מלוה לסוחרים ללא שום טובת הנאה. מלבד קיום מצות גמ"ח בממונו קיים גם [[גמילות חסדים]] בגופו - וטרח למען טובת הזולת. | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
הסיבה לכך היא, מפני שכאשר ר' [[יואל בעל שם]] ביקר פעם בפוזנא היה ר' ברוך בין מקבלי פניו. הוא הביא עימו את רחל ובנימין, שני ילדיו שנותרו בחיים, הבעל שם בירכם באריכות ימים, והשניים אכן זכו לזקנה מופלגה. | הסיבה לכך היא, מפני שכאשר ר' [[יואל בעל שם]] ביקר פעם בפוזנא היה ר' ברוך בין מקבלי פניו. הוא הביא עימו את רחל ובנימין, שני ילדיו שנותרו בחיים, הבעל שם בירכם באריכות ימים, והשניים אכן זכו לזקנה מופלגה. | ||
רבי ברוך היה נוהג להשמיע תמיד את מאמר החכם: טובה הפרישות עם הבריות והבדידות בתוך בני האדם. כלומר שעל האדם להתחזק ללכת בשביל האמצעי, שביל ה[[זהב]] לא יהיה פרוש מבני אדם ומתבודד, וכן לא יהיה צוהל ומאבד את זמנו בשיחות בטלות. בהיותו עם הבריות ובין בני האדם יתענין בכל הדרוש, אבל עם זה יהיה פרוש ומתבודד. | רבי ברוך היה נוהג להשמיע תמיד את מאמר החכם: טובה הפרישות עם הבריות והבדידות בתוך בני האדם. כלומר שעל האדם להתחזק ללכת בשביל האמצעי, שביל ה[[זהב]] לא יהיה פרוש מבני אדם ומתבודד, וכן לא יהיה צוהל ומאבד את זמנו בשיחות בטלות. בהיותו עם הבריות ובין בני האדם יתענין בכל הדרוש, אבל עם זה יהיה פרוש ומתבודד. | ||