אור הסובב כל עלמין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אור הסובב כל עלמין''' הוא [[אור]] | '''אור הסובב כל עלמין''' הוא ה[[אור]] המהווה ומחיה את העולמות, אך באופן שאין הם מרגישים זאת ועד שכלל אינם מודעים אליו. | ||
שורש אור הסובב הוא ב[[טהירו עילאה]] שהוא ה[[רשימו]] הנותר במקום ה[[חלל הפנוי]] שנוצר לאחר ה[[צמצום]]. | שורש אור הסובב הוא ב[[טהירו עילאה]] שהוא ה[[רשימו]] הנותר במקום ה[[חלל הפנוי]] שנוצר לאחר ה[[צמצום]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
יש להזהר מפני עיוות ב[[מחשבה]] - שלא ליחס תכונות [[גשמיות]] באלקות. | יש להזהר מפני עיוות ב[[מחשבה]] - שלא ליחס תכונות [[גשמיות]] באלקות. | ||
אור זה לא נקרא סובב ומקיף כי אינו נמצא בעולמות{{הערה|אדרבה, מפאת היותו אין סוף - בלי גבול, הרי [[לית אתר פנוי מיניה]] (אין מקום פנוי ממנו), ונמצא למטה כמו למעלה - גם בארץ הלזו הגשמית.}}, אלא מפני שהוא כל-כך רוחני ומופשט עד שאף אחד אינו יכול להשיגו ולחוש בו, מפני שהוא סובב ומקיף את תחושת ה"מקבלים" והשגתם. בלשון החסידות נקרא דבר זה השפעה בבחינת ריחוק - מכיוון שהוא נעלה בלי ערך '''לכל''' העולמות הרי הוא מקיף אותם בשווה, והשפעתו שווה בכולם. | |||
לפיכך יש לציין באור זה כמה פרטים: | לפיכך יש לציין באור זה כמה פרטים: | ||
גרסה מ־23:20, 3 בנובמבר 2021
אור הסובב כל עלמין הוא האור המהווה ומחיה את העולמות, אך באופן שאין הם מרגישים זאת ועד שכלל אינם מודעים אליו.
שורש אור הסובב הוא בטהירו עילאה שהוא הרשימו הנותר במקום החלל הפנוי שנוצר לאחר הצמצום.
אור הסובב כל עלמין הוא אור אין סוף הבלתי בעל גבול שלמעלה מסדר ההשתלשלות.
ענינו
יש להזהר מפני עיוות במחשבה - שלא ליחס תכונות גשמיות באלקות.
אור זה לא נקרא סובב ומקיף כי אינו נמצא בעולמות[1], אלא מפני שהוא כל-כך רוחני ומופשט עד שאף אחד אינו יכול להשיגו ולחוש בו, מפני שהוא סובב ומקיף את תחושת ה"מקבלים" והשגתם. בלשון החסידות נקרא דבר זה השפעה בבחינת ריחוק - מכיוון שהוא נעלה בלי ערך לכל העולמות הרי הוא מקיף אותם בשווה, והשפעתו שווה בכולם.
לפיכך יש לציין באור זה כמה פרטים:
א) אור הסובב אינו בא בהתלבשות בעולמות המוגבלים להיותו בלתי בעל גבול, והשפעתו בעולמות הוא בבחינת העלם. ב) העולמות המקבלים את האור אינם "כלים" לאור זה, כי מצד הגבלתם - אינם מסוגלים לקלוט את האור בפנימיותם - בהשגתם והרגשתם. ג) מכיון שאור הסובב אינו מותאם לפי ערך העולמות והנבראים, והמצאותו בהם היא רק בדרך "מקיף", לפיכך הוא נמצא בכל העולמות בשוה.
נמצא, שמחד - הוא נמצא בכל העולמות, ומאידך - אינו מתלבש ואינו מורגש באף אחד מהעולמות. ולפיכך אין חילוקי מדריגות באור הסובב, כמו באור הממלא כל עלמין.
ד) השפעתו בנבראים היא עצומה, כי עיקר ההתהוות, קיום וחיות הנבראים - הוא מאור הסובב כל עלמין הבלתי בעל גבול, כי רק הוא - שמציאותו מעצמותו ואין לו שום עילה וסיבה הקודמת לו ח"ו - בכוחו ויכולתו להוות יש מאין ואפס שקדם לו.
והיינו, שהתהוות הנבראים בדבר ה' (אור הממלא) - אפשרית רק מצד כח האין-סוף הפועל בו, בגלל היות ה"דבר ה'" נמשך (על ידי הצמצום) מן האור אין-סוף הסובב כל עלמין.
מקורות לעיון:
- תניא פכ"ג, פמ"ו, פמ"ח
- שער היחוד והאמונה פ"א, פ"ז
- אגרת הקודש יז'
- באתי לגני ה'שי"ת ס"א ואילך
- באתי לגני תשי"ג ס"ג.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
- ↑ אדרבה, מפאת היותו אין סוף - בלי גבול, הרי לית אתר פנוי מיניה (אין מקום פנוי ממנו), ונמצא למטה כמו למעלה - גם בארץ הלזו הגשמית.