רי"ף – הבדלי גרסאות

[[רבי יוסף קארו]] מונה אותו (לצד [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] כאחד מ{{ציטוטון|עמודי ההוראה}} עליהם ביסס את ספרו ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|1=ראו בדברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh5/1/23/10.htm?q=%D7%A8%D7%99 שולחן ערוך אדה"ז הלכות שחיטה סימן כג] {{ספרייה}}.}}, ועל כן חיבורו הינו יסוד מרכזי בהלכה. כונה בפי חכמים גדולים בשם "התלמוד הקטן"{{מקור}}.

[[אדמו"ר האמצעי]] מורה באגרת{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/41.htm?q=%D7%A8%D7%99 אגרות קודש (תש"מ) אגרת יט] {{ספרייה}}.}} על סדר הלימוד. כחלק מהסדר מורה {{ציטוטון|וגם יהי' חוק קבוע ללמוד ספרי אלפסי כמו שהוא בפנים לבד, שהוא הלכות פסוקות מן התלמוד, ולחזור עליהם ב' וג' פעמים בפנים ובעל פה ב[[אידיש|לשון אשכנז]], וכן בלימוד השולחן ערוך, ולא יפחות מב' וג' דפים בכל יום, וחיוב גמור לחזור על כל מה שלמד מכבר פעם אחת כנ"ל}}, על מנת שאחרי שנים ספורות יהיה ניתן לרכוש בקיאות בשולחן ערוך ובחיבור הרי"ף, "ובזה יתרצה העבד אל אדוניו בלי ספק, להעלות נשמתו למקו[ר]ה ושרשה, וכמו שמכריזין בגן עדן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו".

במקום אחר מורה אדמו"ר האמצעי לכלול בקביעות עיתים לתורה את לימוד ה[[משניות]], הרי"ף והשולחן ערוך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/igrot/2/48.htm?q=%D7%A8%D7%99 אגרות קודש (תש"מ) אגרת כג] {{ספרייה}}.}}.