שלום פלדמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←משפחתו) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←תולדות חיים: מקווה שהבנתי נכון) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[קלימוביץ']] שב[[רוסיה]] ב[[ט"ו אב]] [[תרצ"ג]] לאביו ר' [[דוד פייסין]] ולאמו מרת שיינא בתיה, בתו של ר' [[ישראל לוין]] מ[[נעוועל]]. | נולד ב[[קלימוביץ']] שב[[רוסיה]] ב[[ט"ו אב]] [[תרצ"ג]] לאביו ר' [[דוד פייסין]] ולאמו מרת שיינא בתיה, בתו של ר' [[ישראל לוין]] מ[[נעוועל]]. | ||
נקרא על שם [[הרבי | נקרא על שם [[הרבי הרש"ב]] (ללא השם דובער), ועל שם סבו ר' בערל פייסין. | ||
אביו נפטר משחפת כארבעה חודשים לאחר לידתו, ואמו נישאה בשנית לחסיד ר' [[שמריהו פלדמן]] שגדלו וחינכו, ובשל כך הוחלף שם משפחתו לפלדמן. | אביו נפטר משחפת כארבעה חודשים לאחר לידתו, ואמו נישאה בשנית לחסיד ר' [[שמריהו פלדמן]] שגדלו וחינכו, ובשל כך הוחלף שם משפחתו לפלדמן. | ||
גרסה מ־10:56, 20 באוקטובר 2020
הרב שלום פלדמן היה מנהל בית הספר לדפוס יד החמשה בכפר חב"ד, שנודע כמשכיל עצום בתורת החסידות, בעל רגש נפלא, ובעל שמועה שאצר בקרבו סיפורי חסידים רבים.
תולדות חיים
נולד בקלימוביץ' שברוסיה בט"ו אב תרצ"ג לאביו ר' דוד פייסין ולאמו מרת שיינא בתיה, בתו של ר' ישראל לוין מנעוועל.
נקרא על שם הרבי הרש"ב (ללא השם דובער), ועל שם סבו ר' בערל פייסין.
אביו נפטר משחפת כארבעה חודשים לאחר לידתו, ואמו נישאה בשנית לחסיד ר' שמריהו פלדמן שגדלו וחינכו, ובשל כך הוחלף שם משפחתו לפלדמן.
בילדותו למד אצל ר' אליהו חיים רויטבלאט, ר' יונה כהן, ואצל סביו ר' ישראל לוין.
בסיום מלחמת העולם השניה יצאה משפחתו עם אלפי חסידים נוספים בבריחה הידועה, ולאחר תקופת מעבר במחנה העקורים פוקינג, המשיכו לצרפת שם נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה, וכעבור שנתיים המשיכה משפחתו לארץ הקודש, התגורר תקופה קצרה בפרדס חנה, ועם הקמתו של כפר חב"ד הצטרפו למשפחות המייסדות והתיישבו באחד הבתים הערביים הנטושים שהיו במקום.
בארץ, נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים תל אביב, ושנתיים לאחר מכן עבר עם תלמידי הישיבה לפרדס בלוד שם שוכנה ישיבת תומכי תמימים בעיר.
בשנת תשי"ג בהיותו נער בן 19 נסע לרבי, בהשתדלות הנהלת הישיבה ובראשם ר' מרדכי אליהו שניאור שהעניקו לו סכום כספי עבור הנסיעה, וכן ביקשו עבורו את רשות משרד הבטחון שיבטלו ממנו את צו עיכוב היציאה.
במשך שבע שנים למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, זכה קירובים רבים מהרבי, ובאותן שנים אף הוסמך לרבנות, וכן קיבל הסמכה כשוחט ובודק.
בשנת תשט"ז יצא למרכז שליחות מטעם המרכז לענייני חינוך, וקודם נסיעתו קיבל מהרבי סידור תפילה, שליווה אותו לאחר מכן לאורך כל שנותיו.
בארץ הקודש
בקיץ של שנת תש"כ נשא את רעייתו מרת מוסיא בת ר' אברהם ישעיה סברדלוב, ובהוראת הרבי החתונה התקיימה בארץ הקודש, וביום בו נסע לארץ יצא הרבי בצורה יוצאת דופן ללוותו לדרכו והמתין עד שהמכונית עמה נסעה נעלמה מהאופק.
לאחר החתונה, החל בהוראת הרבי להתעסק בביסוס ופיתוח המוסדות בכפר חב"ד וכעבור שנה מונה כמנהל בית הספר לדפוס יד החמשה.
על אף עבודתו האינטנסיבית בניהול בית הדפוס, לאורך כל השנים הקפיד על שיעורים קבועים בלימוד החסידות ומסר שיעורים בכל רחבי הארץ.
הרב פלדמן התוועד מידי שבת בבית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד, בדרך כלל יחד עם רב הכפר הרב אשכנזי. בין השניים שרר קשר קרוב ומיוחד.
נודע כבעל שמועה, ור' מענדל פוטרפס העיד עליו: "הוא בעל שמועה, הוא שמע מר' שמואל לויטין, ששמע מהרשב"ץ ששמע מר' מיכל אופוצקער תלמידו של אדמו"ר הזקן".
במשך תקופה שימש חבר הצוות הרוחני בישיבת חב"ד ליובאוויטש חולון.
נפטר בכ"ז ניסן תשע"ה, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
משפחתו
- בנו, ר' דוד פלדמן (כפר חב"ד).
- חתנו, ר' יוסף יצחק אולידורט.
- חתנו, ר' משה זקס.
- חתנו, ר' דוד אבא זלמנוב - משפיע, כפר חב"ד.
- בין נכדיו הבולטים
- הרב שמואל אהרן וולף.
- הרב יואל בייטש.
- הרב דוד אולידורט.
- הרב שניאור זלמן (זמי) זקס.
- הרב מנחם מענדל ליפשיץ.
קישורים חיצוניים
- פרקי תולדות, מכתבים שקיבל מהרבי ולקט מסיפוריו בתוך תשורה מנישואי נכדתו, תמוז תשע"ה
