ברכת שהחיינו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==עניינים נוספים== | ==עניינים נוספים== | ||
ב[[תקיעת שופר]] ביום השני של [[ראש השנה]] ילבש הבעל תוקע בגד חדש ויהיה עליו בשעת ברכת שהחיינו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/2/600/7.htm שו"ע אדמו"ר הזקן תר, ז]}}. [[הרבי]] כשהיה בעל תוקע ביום ב' דראש השנה שם מטפחת לבנה חדשה לצווארו וכך בירך שהחיינו. | |||
ב[[יום טוב שני של גלויות]] יש לברך ברכת שהחיינו ב [[קידוש]] על מנת שלא יבואו לזלזל ביום טוב זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/490/1.htm?q=%D7%A9%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95 שו"ג אדמו"ר הזקן תצ, א]}}, ונהוג לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו, ולכוון בברכה על היום ועל הפרי. המנהג הוא לאכול את הפרי חדש קודם נטילת הידיים לסעודה{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/3/159.htm ספר השיחות תש"ח עמ' 159] בסעודת ליל ב' דראש השנה}}. | ב[[יום טוב שני של גלויות]] יש לברך ברכת שהחיינו ב[[קידוש]] על מנת שלא יבואו לזלזל ביום טוב זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/490/1.htm?q=%D7%A9%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95 שו"ג אדמו"ר הזקן תצ, א]}}, ונהוג לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו, ולכוון בברכה על היום ועל הפרי. המנהג הוא לאכול את הפרי חדש קודם נטילת הידיים לסעודה{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/3/159.htm ספר השיחות תש"ח עמ' 159] בסעודת ליל ב' דראש השנה}}. | ||
ב[[שביעי של פסח]] וב[[אחרון של פסח]] אין מברכים שהחיינו. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביאר זאת כי שימים אלו שייכים לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה{{הערה|שיחת אחש"פ ה'ש"ת ס"ג (סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 72). לקוטי שיחות חל"ז עמ' 15}}. רבותינו נשיאינו נהגו לדבר אודות ענין אמירת שהחיינו, וביארו מדוע בימים אלו אין אומרים שהחיינו{{הערה|משיחת אחש"פ תשמ"ג. ומציין זאת הרבי כ"דבר פלא" בהנהגת רבותינו נשיאינו, שעצם הדיבור אודות הברכה מורה על שייכותה לימים אלו, אע"פ שאין אומרים אותה בפועל}}. | ב[[שביעי של פסח]] וב[[אחרון של פסח]] אין מברכים שהחיינו. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביאר זאת כי שימים אלו שייכים לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה{{הערה|שיחת אחש"פ ה'ש"ת ס"ג (סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 72). לקוטי שיחות חל"ז עמ' 15}}. רבותינו נשיאינו נהגו לדבר אודות ענין אמירת שהחיינו, וביארו מדוע בימים אלו אין אומרים שהחיינו{{הערה|משיחת אחש"פ תשמ"ג. ומציין זאת הרבי כ"דבר פלא" בהנהגת רבותינו נשיאינו, שעצם הדיבור אודות הברכה מורה על שייכותה לימים אלו, אע"פ שאין אומרים אותה בפועל}}. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שבאמירת ברכת שהחיינו ב[[קידוש]] של [[שמחת תורה]] יש לכוון על ה[[תורה]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/10/281.htm ספר השיחות תש"ט עמ' 281]}}. [[הרבי]] ביאר עניין זה, שלמרות שברכת שהחיינו היא על דבר הבא מזמן לזמן, ואילו התורה היא תמידית, בכל זאת צריך להיות התחדשות בתורה ועל זה הכוונה בברכה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/10/72.htm שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשי"ב], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/10/88.htm תשח"י] ועוד}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר שבאמירת ברכת שהחיינו ב[[קידוש]] של [[שמחת תורה]] יש לכוון על ה[[תורה]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/10/281.htm ספר השיחות תש"ט עמ' 281]}}. [[הרבי]] ביאר עניין זה, שלמרות שברכת שהחיינו היא על דבר הבא מזמן לזמן, ואילו התורה היא תמידית, בכל זאת צריך להיות התחדשות בתורה ועל זה הכוונה בברכה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/10/72.htm שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשי"ב], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/10/88.htm תשח"י] ועוד}}. | ||
[[חסידים]] ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]], בפעם הראשונה שרואים פניו נוהגים לברך שהחיינו. | [[חסידים]] ש[[נסיעה לרבי|נוסעים לרבי]], בפעם הראשונה שרואים פניו נוהגים לברך שהחיינו וכן בעת הכניסה ל[[יחידות]]{{הערה|בספר [[ימי בראשית]] מסופר שהת' [[שלום מרוזוב]] שאל את [[הרבי]] כמה שאלות בנוגע לכניסה ליחידות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], והרבי השיב לו עליהם. אחד הדברים שהרבי אמר לו הוא שיש לברך שהחיינו וברוך רם כדי שהרבי יוכל לענות אמן על הברכה}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־04:39, 18 באוקטובר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
ברכת שהחיינו
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
|
בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ הנקראת גם "ברכת הזמן" היא ברכת הודיה לה' הנאמרת על שמחת הלב בהזדמנויות שונות.
מקור הברכה
הברכה מוזכרת לראשונה במסכת ברכות[1] "בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר ברוך שהחינו".
הגמרא[2] מביאה ברייתא אודות כך: "על שלו הוא אומר ברוך שהחיינו וקיימנו, על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב והמטיב". כלומר שברכת שהחיינו היא על טובה הבאה לאדם לבדו, כמו אדם שקיבל ירושה ואין עוד יורשים מלבדו. אך טובה הבאה לאדם ויש עמו שותף בדבר מברך "ברוך אתה.. הטוב והמטיב".
זמני הברכה
ברכת שהחיינו נאמרת על שמחת הלב בהזדמנויות שונות:
- על טובות העולם הזה, כגון: באכילת פרי חדש (מפירות העץ או האדמה) המתחדש מזמן לזמן (וניכר שהוא חדש), קניית בית או בגד חשוב, קבלת מתנה מיוחדת או ירושה חשובה ושמיעת בשורה טובה. בהלכה מובא גם שמברכים שהחיינו על ראיית חבר טוב שלא פגשוהו לפחות 30 יום, אבל למעשה לא נוהגים כן.
- על שמחת הלב בחגי ומועדי ישראל: הגברים בעת ברכת הקידוש (וביום הכיפורים בסיום תפילת כל נדרי), הנשים והבנות בזמן הדלקת הנרות.
- על קיום מצוה ש"הזמן גרמא" בפעם הראשונה בשנה: תקיעת שופר, נטילת לולב, הדלקת נר חנוכה וקריאת המגילה בפורים.
עניינים נוספים
בתקיעת שופר ביום השני של ראש השנה ילבש הבעל תוקע בגד חדש ויהיה עליו בשעת ברכת שהחיינו[3]. הרבי כשהיה בעל תוקע ביום ב' דראש השנה שם מטפחת לבנה חדשה לצווארו וכך בירך שהחיינו.
ביום טוב שני של גלויות יש לברך ברכת שהחיינו בקידוש על מנת שלא יבואו לזלזל ביום טוב זה[4], ונהוג לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו, ולכוון בברכה על היום ועל הפרי. המנהג הוא לאכול את הפרי חדש קודם נטילת הידיים לסעודה[5].
בשביעי של פסח ובאחרון של פסח אין מברכים שהחיינו. אדמו"ר הצמח צדק ביאר זאת כי שימים אלו שייכים לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה[6]. רבותינו נשיאינו נהגו לדבר אודות ענין אמירת שהחיינו, וביארו מדוע בימים אלו אין אומרים שהחיינו[7].
נוהגין שאין מברכים שהחיינו בימי ספירת העומר[8]. וכן אין מברכים בימי בין המצרים אפילו בשבת[9].
אדמו"ר הריי"צ אמר שבאמירת ברכת שהחיינו בקידוש של שמחת תורה יש לכוון על התורה[10]. הרבי ביאר עניין זה, שלמרות שברכת שהחיינו היא על דבר הבא מזמן לזמן, ואילו התורה היא תמידית, בכל זאת צריך להיות התחדשות בתורה ועל זה הכוונה בברכה[11].
חסידים שנוסעים לרבי, בפעם הראשונה שרואים פניו נוהגים לברך שהחיינו וכן בעת הכניסה ליחידות[12].
קישורים חיצוניים
- תגית: ברכת שהחיינו באתר סמס לרב של מכון הלכה חב"ד
הערות שוליים
- ↑ פרק ט משנה ג
- ↑ ברכות נט, ב
- ↑ שו"ע אדמו"ר הזקן תר, ז
- ↑ שו"ג אדמו"ר הזקן תצ, א
- ↑ ראה ספר השיחות תש"ח עמ' 159 בסעודת ליל ב' דראש השנה
- ↑ שיחת אחש"פ ה'ש"ת ס"ג (סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 72). לקוטי שיחות חל"ז עמ' 15
- ↑ משיחת אחש"פ תשמ"ג. ומציין זאת הרבי כ"דבר פלא" בהנהגת רבותינו נשיאינו, שעצם הדיבור אודות הברכה מורה על שייכותה לימים אלו, אע"פ שאין אומרים אותה בפועל
- ↑ ספר המנהגים, מלוח היום יום כ"ד ניסן
- ↑ לוח היום יום כ"א תמוז
- ↑ ספר השיחות תש"ט עמ' 281
- ↑ שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות תשי"ב, תשח"י ועוד
- ↑ בספר ימי בראשית מסופר שהת' שלום מרוזוב שאל את הרבי כמה שאלות בנוגע לכניסה ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, והרבי השיב לו עליהם. אחד הדברים שהרבי אמר לו הוא שיש לברך שהחיינו וברוך רם כדי שהרבי יוכל לענות אמן על הברכה