שער היחוד והאמונה - פרק א': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק א - שיטת | '''פרק א - שיטת הבעל שם טוב, היא שהעולם נברא כל רגע מחדש מאין ליש''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
בחלקו הראשון של [[שער היחוד והאמונה]]{{הערה|פרקים א-ז.}} שואל אדמו"ר הזקן, שמאחר | בחלקו הראשון של [[שער היחוד והאמונה]]{{הערה|פרקים א-ז.}} שואל [[אדמו"ר הזקן]], שמאחר ו[[ה' אחד]] הוא - כיצד יתכן להבין זאת בשני אופנים? | ||
ומסביר: ליחוד ה' אכן יש רק פירוש אחד{{הערה|ומוסבר באריכות בפרקים א-ו'.}}, אך '''באופן''' הביטול יש שתי דרגות, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]]{{הערה|כפי שיוסבר בפרק ז'.}} | ומסביר: ליחוד ה' אכן יש רק פירוש אחד{{הערה|ומוסבר באריכות בפרקים א-ו'.}}, אך '''באופן''' הביטול יש שתי דרגות, [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]]{{הערה|כפי שיוסבר בפרק ז'.}} | ||
| שורה 9: | שורה 11: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
קודם להסבר '''יחוד ה''''{{הערה|שיוסבר לקמן בפרק ו'.}} יש להקדים מהי מציאות '''הנבראים'''. תחילת ההסבר היא שהעולם (גם | קודם להסבר '''יחוד ה''''{{הערה|שיוסבר לקמן בפרק ו'.}} יש להקדים מהי מציאות '''הנבראים'''. תחילת ההסבר היא שהעולם (גם אחרי שנברא) בטל במציאותו לאלוקות. | ||
עשר המאמרות{{הערה|יהי אור, יהי רקיע וכו'.}} ממשיכים להוות ולחיות את הנבראים מאין ליש ללא הפסק כל רגע מחדש. | |||
דבר זה נכון גם לגבי הנבראים שלא הוזכרו במפורש בעשר המאמרות (כדוגמת אבן). | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
{{פסקה חסרה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[ליקוטי אמרים חלק שני - חינוך קטן|ליקוטי אמרים חלק שני - חינוך קטן]]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק ב'|פרק ב']]}} | {{סדרה|הקודם=[[ליקוטי אמרים חלק שני - חינוך קטן|ליקוטי אמרים חלק שני - חינוך קטן]]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[שער היחוד והאמונה - פרק ב'|פרק ב']]}} | ||
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]] | [[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]] | ||
גרסה מ־05:22, 16 באוקטובר 2020
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק א - שיטת הבעל שם טוב, היא שהעולם נברא כל רגע מחדש מאין ליש
מבוא לפרק
בחלקו הראשון של שער היחוד והאמונה[1] שואל אדמו"ר הזקן, שמאחר וה' אחד הוא - כיצד יתכן להבין זאת בשני אופנים?
ומסביר: ליחוד ה' אכן יש רק פירוש אחד[2], אך באופן הביטול יש שתי דרגות, יחודא עילאה ויחודא תתאה[3]
גוף הפרק
| פרק א |
|---|
| פרק א וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. וצריך להבין, וכי תעלה על דעתך שיש אלהים נשרה במים מתחת לארץ שצריך להזהיר כל כך והשבות אל לבבך. הנה כתיב לעולם ה' דברך נצב בשמים, ופירש הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וגו', תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם, כדכתיב ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים לעד כו', כי אילו היו האותיות מסתלקות כרגע ח"ו וחוזרות למקורן, היו כל השמים אין ואפס ממש, והיו כלא היו כלל, וכמו קודם מאמר יהי רקיע כו' ממש, וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים, ואפילו ארץ הלזו הגשמית ובחינת דומם ממש, אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית, היתה חוזרת לאין ואפס ממש, כמו לפני ששת ימי בראשית ממש, וזהו שאמר האר"י ז"ל שגם בדומם ממש כמו אבנים ועפר ומים יש בחינת נפש וחיות רוחנית, דהיינו בחינת התלבשות אותיות הדבור מעשרה מאמרות המחיות ומהוות את הדומם להיות יש מאין ואפס שלפני ששת ימי בראשית, ואף שלא הוזכר שם אבן בעשרה מאמרות שבתורה, אף על פי כן נמשך חיות לאבן על ידי צירופים וחילופי אותיות המתגלגלות ברל"א שערים פנים ואחור כמו שכתב בס' יצירה, עד שמשתלשל מעשרה מאמרות, ונמשך מהן צירוף שם אבן והוא חיותו של האבן, וכן בכל הנבראים שבעולם השמות שנקראים בהם בלשון הקדש, הן הן אותיות הדבור המשתלשלות ממדרגה למדרגה מעשרה מאמרות שבתורה על ידי חילופים ותמורות האותיות ברל"א שערים, עד שמגיעות ומתלבשות באותו נברא להחיותו, לפי שאין פרטי הנבראים יכולים לקבל חיותם מעשרה מאמרות עצמן שבתורה שהחיות הנמשך מהן עצמן גדול מאד מבחינת הנבראים פרטיים, ואין כח בהם לקבל החיות אלא על ידי שיורד החיות ומשתלשל ממדרגה למדרגה פחותה ממנה על ידי חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות שהן חשבון האותיות עד שיוכל להתצמצם ולהתלבש ולהתהוות ממנו נברא פרטי, וזה שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש הוא כלי לחיות המצומצם באותיות שם זה שנשתלשל מעשרה מאמרות שבתורה שיש בהם כח וחיות לברוא יש מאין ולהחיותו לעולם דאורייתא וקב"ה כולא חד: |
סיכום הפרק
קודם להסבר יחוד ה'[4] יש להקדים מהי מציאות הנבראים. תחילת ההסבר היא שהעולם (גם אחרי שנברא) בטל במציאותו לאלוקות.
עשר המאמרות[5] ממשיכים להוות ולחיות את הנבראים מאין ליש ללא הפסק כל רגע מחדש.
דבר זה נכון גם לגבי הנבראים שלא הוזכרו במפורש בעשר המאמרות (כדוגמת אבן).
מושגים יסודיים בפרק
הערות שוליים
| הקודם: ליקוטי אמרים חלק שני - חינוך קטן |
פרקי שער היחוד והאמונה | הבא: פרק ב' |