תהלים ט"ו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (פדיונר העביר את הדף משתמש:פדיונר/תהילים ט"ו לשם משתמש:פדיונר/תהלים ט"ו) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
'''ה''' כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ - וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח:{{ש}} | '''ה''' כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ - וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח:{{ש}} | ||
עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.}} | עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.}} | ||
'''תהלים ט"ו''' הוא המזמור החמישה עשר ב[[ספר תהלים]]. | |||
==סוגת המזמור== | ==סוגת המזמור== | ||
[[רז"ל]] אומרים{{הערה|[[פסחים]] דף קי"ז,א}} שכל מזמור ב[[ | [[רז"ל]] אומרים{{הערה|[[פסחים]] דף קי"ז,א}} שכל מזמור ב[[תהלים]] שמתחיל ב"מזמור לדוד" זה אומר שדוד קודם היה מנגן ואחר כך היה שורה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקודש לדוד. ואיפה שכתוב "לְדָוִד מִזְמוֹר" קודם שרתה בו שכינה ואחר כך שר שירה{{הערה|[[רש"י]] [[תהלים כ"ג]]}} | ||
==תוכן המזמור== | ==תוכן המזמור== | ||
{{שכתוב|פסקה=כן}} | |||
המזמור מתחיל בשאלה "מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ? מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ?" | המזמור מתחיל בשאלה "מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ? מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ?" | ||
ועונה | ועונה בהמשך הפרק שהולך בדרך תמים, כל מעשיו בצדק, ותמיד יגיד רק [[אמת]] ומה שאומר זה מה שבלבבו, ומה שאומר מקיים, ולא אומר רכילות ולשון הרע, ואינו מתגאה על כל מה שעושה, וחושב שלא עושה מספיק ממה שצריך, ומה שאחרים עושים מחשיב למשהו גדול, וחושב שיותר חשובים ממנו ולכן יכבד אותם,מי שעושה כל אלא יהיה בטוח [[נשמות ישראל|שנשמתו]] תיכנס ל[[גן עדן]]. | ||
==ביאורי רבותינו נשיאנו== | ==ביאורי רבותינו נשיאנו== | ||
ה[[מגיד ממזריטש]] מפרש את הפסוק{{הערה|[[אור תורה]] סז,א. וליקוטי אמרים סרי"ט}} " לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ" מתי שה[[אדם]] נזהר בלשונו ומקפיד שלא יהיו בה [[מחשבות זרות]] ודברים בטלים, שהולכים רכיל ומקטרגים על כל עבודתו. | ה[[מגיד ממזריטש]] מפרש את הפסוק{{הערה|[[אור תורה]] סז,א. וליקוטי אמרים סרי"ט}} " לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ" מתי שה[[אדם]] נזהר בלשונו ומקפיד שלא יהיו בה [[מחשבות זרות]] ודברים בטלים, שהולכים רכיל ומקטרגים על כל עבודתו. | ||
שזה אומר שדברים בטלים ומחשבות זרות | שזה אומר שדברים בטלים ומחשבות זרות יכולים לפגום בכל עבודתו של האדם לא רק ב"[[סור מרע ועשה טוב|סור מרע]]" אלא גם ב"[[סור מרע ועשה טוב|ועשה טוב]]", כי ה[[קליפה]] מתחילה מדבר קטן מה[[קדושה]] וממנה משפיעה על האדם שירד חלילה ממדריגתו. | ||
ומתי שהאדם נזהר בלשונו גורם לא רק ש"לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה" שזה במעשה אלא גם בהרגש "וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ"{{הערה|על פי [[ד"ה]] [[באתי לגני]] ה'[[תשח"י]]}} | ומתי שהאדם נזהר בלשונו גורם לא רק ש"לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה" שזה במעשה אלא גם בהרגש "וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ"{{הערה|על פי [[ד"ה]] [[באתי לגני]] ה'[[תשח"י]]}} | ||
{{מזמורי ספר התהלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־05:23, 2 בנובמבר 2020
מִזְמוֹר, לְדָוִד; ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ. |
|---|
|
א מִזְמוֹר, לְדָוִד; ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ. |
תהלים ט"ו הוא המזמור החמישה עשר בספר תהלים.
סוגת המזמור
רז"ל אומרים[1] שכל מזמור בתהלים שמתחיל ב"מזמור לדוד" זה אומר שדוד קודם היה מנגן ואחר כך היה שורה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקודש לדוד. ואיפה שכתוב "לְדָוִד מִזְמוֹר" קודם שרתה בו שכינה ואחר כך שר שירה[2]
תוכן המזמור
פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולשכתב אותו.
המזמור מתחיל בשאלה "מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ? מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ?"
ועונה בהמשך הפרק שהולך בדרך תמים, כל מעשיו בצדק, ותמיד יגיד רק אמת ומה שאומר זה מה שבלבבו, ומה שאומר מקיים, ולא אומר רכילות ולשון הרע, ואינו מתגאה על כל מה שעושה, וחושב שלא עושה מספיק ממה שצריך, ומה שאחרים עושים מחשיב למשהו גדול, וחושב שיותר חשובים ממנו ולכן יכבד אותם,מי שעושה כל אלא יהיה בטוח שנשמתו תיכנס לגן עדן.
ביאורי רבותינו נשיאנו
המגיד ממזריטש מפרש את הפסוק[3] " לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ" מתי שהאדם נזהר בלשונו ומקפיד שלא יהיו בה מחשבות זרות ודברים בטלים, שהולכים רכיל ומקטרגים על כל עבודתו. שזה אומר שדברים בטלים ומחשבות זרות יכולים לפגום בכל עבודתו של האדם לא רק ב"סור מרע" אלא גם ב"ועשה טוב", כי הקליפה מתחילה מדבר קטן מהקדושה וממנה משפיעה על האדם שירד חלילה ממדריגתו.
ומתי שהאדם נזהר בלשונו גורם לא רק ש"לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה" שזה במעשה אלא גם בהרגש "וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ"[4]
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|