משתמש:ווילדקייט/שנת בשז: הבדלים בין גרסאות בדף
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (←מועדים) |
(←מועדים) |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==מועדים== | ==מועדים== | ||
* בשנה מסוג בשז חל [[ראש חודש]] ב[[שבת]] שלוש פעמים. ראש חודש [[טבת]] חל בשבת וביום ראשון, ראש חודש [[ניסן]] חל בשבת וראש חודש [[אלול]] חל בשבת וראשון. | * בשנה מסוג '''בשז''' חל [[ראש חודש]] ב[[שבת]] שלוש פעמים. ראש חודש [[טבת]] חל בשבת וביום ראשון, ראש חודש [[ניסן]] חל בשבת וראש חודש [[אלול]] חל בשבת וראשון. | ||
* [[צום גדליה]] חל ביום רביעי, [[עשרה בטבת]] חל ביום שלישי, [[תענית אסתר]] חלה ביום רביעי, [[תענית בכורות]] חלה ביום שישי, ו[[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]] נדחים שניהם ליום ראשון. | * [[צום גדליה]] חל ביום רביעי, [[עשרה בטבת]] חל ביום שלישי, [[תענית אסתר]] חלה ביום רביעי, [[תענית בכורות]] חלה ביום שישי, ו[[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]] נדחים שניהם ליום ראשון. | ||
* [[חנוכה]] חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב. | * [[חנוכה]] חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
* [[פורים]] חל ביום חמישי וב[[ירושלים]] ביום שישי. | * [[פורים]] חל ביום חמישי וב[[ירושלים]] ביום שישי. | ||
* [[שבועות]] חל ביום ראשון. | * [[שבועות]] חל ביום ראשון. | ||
===ימי חב"ד=== | |||
==קריאה בתורה והפטרות== | ==קריאה בתורה והפטרות== | ||
גרסה מ־18:51, 12 באוקטובר 2020
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בשז היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל בה בשבת (ז). שנה מסוג בשז היא שנה מעוברת ויש בה 385 ימים שהם 55 שבועות שלמים. השנה שלפני שנת בשז היא תמיד שנת הכז.
שנת בשז נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של תשרי בשנה מעוברת הוא בין יום א' שעה 20 ו 491 חלקים (14:27 לערך[1]) ליום שני בשעה 18 (12:00 בצהריים[1]). שנת בשז אחראית לכ-4.72% מהשנים בלוח העברי. לאחרונה הייתה שנת בשז בה'תשנ"ב, ה'תשע"ו וה'תשע"ט. שנת בשז הבאה היא ה'תת"ג.
השנה שלפני שנת בשז היא תמיד שנת הכז.
לוח שנה
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | מיוחד בחסידות חב"ד | צום או יום מיוחד אחר |
מועדים
- בשנה מסוג בשז חל ראש חודש בשבת שלוש פעמים. ראש חודש טבת חל בשבת וביום ראשון, ראש חודש ניסן חל בשבת וראש חודש אלול חל בשבת וראשון.
- צום גדליה חל ביום רביעי, עשרה בטבת חל ביום שלישי, תענית אסתר חלה ביום רביעי, תענית בכורות חלה ביום שישי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב נדחים שניהם ליום ראשון.
- חנוכה חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב.
- ט"ו בשבט חל ביום שני.
- פורים חל ביום חמישי ובירושלים ביום שישי.
- שבועות חל ביום ראשון.
ימי חב"ד
קריאה בתורה והפטרות
בשנת בשז 55 שבתות. בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת ביום הראשון של פסח. לפי שישנן 53 פרשות לקרוא בשבת (פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) אין אף פרשה שנקראת יחד עם פרשה אחרת בארץ ישראל. בחוץ לארץ, לא קוראים פרשה ביום השמיני של פסח, ולכן מחברים שם את פרשות מטות ומסעי.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת מקץ – שבת חנוכה. קוראים את הפטרת "רני ושמחי"
- פרשת ויקהל – שבת שקלים. קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת פקודי - מנהג האשכנזים בארץ ישראל שקוראים גם הפטרת ויקהל וגם הפטרת פקודי
- פרשת ויקרא – קוראים את הפטרת שבת זכור
- פרשת שמיני – קוראים את הפטרת פרשת פרה
- פרשת תזריע – שבת ראש חודש ניסן. קוראים את הפטרת פרשת החודש
- פרשת מצורע – ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול.
- פרשת קדושים - קוראים את הפטרת מחר חודש.
- פרשת ראה – האשכנזים קוראים את הפטרת ראש חודש.
בשנת בשז, חל חג השבועות ביום ראשון שאחרי קריאת פרשת נשא (בארץ ישראל), לעומת רוב השנים בהן חל חג השבועות לפני קריאת פרשת נשא.