סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:24, 5 באוקטובר 2020

חג הַסֻכּוֹת הוא האחרון בשלושת הרגלים, ואחד מהחגים שמדאורייתא. החג נחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, כאשר יום החג הראשון הוא יום טוב (ובחוץ לארץ יומיים), ואחריו ימי חול המועד. המצוות העיקריות בחג זה הם מצוות נטילת ארבעת המינים ומצוות הישיבה בסוכה. בזמן שבית המקדש קיים, יש בו גם מצוות עליה לרגל.

בכ"ב בתשרי, מיד בסיום חג הסוכות, נחוג חג שמיני עצרת. בחוץ לארץ נחגג יום נוסף הנקרא שמחת תורה.

המקור לחג

"דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה"

— ויקרא כג לד

חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך"

— דברים טז יג

ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו, וחגותם חג לה' שבעת ימים

— במדבר כט יב

שמות החג

חג הסוכות - התורה מצווה לשבת בסוכה שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את בני ישראל אחרי יצאתם ממצרים. על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה.

חג האסיף - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו.

זמן שמחתנו - בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה ^[1].

חג - בספרי הנביאים והכתובים וכן במשנה ובתלמוד כל מקום שנאמר "חג" סתם ללא פירוש איזה חג, הכוונה היא לחג הסוכות.

מצוות החג ומנהגיו

ישיבה בסוכה

ערך מורחב – מצות סוכה

שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים"^[2] והטעם לכך הוא כפי שאומר הכתוב "למען ידעו דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" ענני הכבוד בהם יצאו ישראל ממצרים מכונים סוכות, וזכר לנס זה יושבים בסוכות. המצווה הוא לעשות כל מה שרגיל האדם לעשות בביתו לעשות בסוכה, לפני סעודה על לחם או אפילו על חתיכת עוגה יש לברך לישב בסוכה.

שינה בסוכה

ערך מורחב – שינה בסוכה

מצוות הישיבה בסוכה כוללת אף את המצווה לישן בסוכה ונחלקו הפוסקים בגדר חיוב השינה אם הוא רק שאין לישן מחוץ לסוכה או שהוא חלק מהמצווה עצמה.

המנהג בדורות האחרונים בכמה קהילות הוא שאינם ישנים בסוכה. וכתבו הראשונים והפוסקים כמה טעמים לכך מפני הצינה או שחיוב הסוכה הוא איש ואשתו. וכן הוא מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה ועל פי ביאור האדמו"ר האמצעי הוא משום קדושת הסוכה שמאיר בו אורות מקיפים דבינה שאורות אלו מפריעים על השינה בסוכה. הרבי בשיחותיו^[3] האריך לבאר את המנהג ואת דברי האדמו"ר האמצעי.

נטילת ארבעת מינים

ערך מורחב – ארבעת המינים

נטילת ארבעת המינים ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא.

בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר:

האתרוג - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם לימוד התורה וגם קיום מצות.
הלולב - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה.
ההדס - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות.
הערבה - שאין בה לא טעם ולא ריח מסמלת את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.

שמחת בית השואבה

ערך מורחב – שמחת בית השואבה

כפי שנאמר "ושמחת בחגיך"^[4], הרבי הנהיג לצאת לרקוד ברחוב בשמחה רבה בכל יום מימי החג, זכר לשמחת בית השואבה שהיתה בבית המקדש בעת אשר שאבו את המים למעמד ניסוך המים. מתואר שבשעת השאיבה היו כל עם ישראל פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של בית המקדש וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

הושענא-רבה וחביטת הערבות

ערך מורחב – הושענא רבה

היום השביעי בחג מכונה הושענא רבה, על שם אמירת פיוט הושענא המיוחד באותו יום, נוהגים בו לאכול כיסנים ממולאים בבשר.

אושפיזין

ערך מורחב – אושפיזין

בספר הזוהר^[5] כתוב שבכל יום מימי החג מבקרים בסוכתו של כל יהודי "אושפיזין" (מארמית: אורחים), האושפיזין הם שבעה צדיקים המנויים בזהר, כאשר בכל אחד משבעת הימים, אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד.

אדמו"ר הריי"צ הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי תורת החסידות, הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. הרבי הוסיף וגילה שבחג שמיני עצרת מגיעים לבקר שני הצדיקים - שלמה המלך ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"^[6].

בתורת החסידות

המשכת עניין האחדות

מבואר בתורת החסידות על יסוד הפסוק "בכסה ליום חגנו" שכל העניינים שהיו "בכסה" - בכיסוי והעלם - בימים הנוראים, באים בגילוי "ביום חגנו" בחג הסוכות^[7]. הסכך של הסוכה שהוא בגימטריא מאה, קשור עם המאה קולות של תקיעת השופר של ראש השנה^[8]. הסכך קשור גם עם ענן הקטורת של יום הכיפורים^[9].

בהמשך לגילוי בחינת היחידה ב"אחת בשנה" ביום הכיפורים ממשיכים גילוי זה בגלוי ובפנימיות בחג הסוכות. בחג הסוכות מודגש עניין האחדות במצוותיו העיקריות שהם ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. הסוכה מקיפה את כל מציאות האדם מראשו ועד רגליו, וכן נאמר "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת"^[10]. בארבעת המינים מודגש עניין האחדות הן בכל מין ומין בפני עצמו, והן כנאמר במדרש^[11] שארבעת המינים שבלולב הם כנגד ארבעה סוגים שבישראל, מהסוג שכנגד אתרוג שיש בו טעם וריח (תורה ומעשים טובים) עד להסוג שכנגד ערבה שאין בה לא טעם ולא ריח, והם נעשים כולם אגודה אחת. הסוכה מגלה את עניין האחדות באופן "מקיף", ונטילת ארבעת המינים ממשיכה את האחדות (ואת ה"מקיף") באופן "פנימי"^[12].

גילוי הנצחון במשפט של ראש השנה

נאמר במדרש^[13] שישראל ואומות העולם באין לפני הקב"ה בראש השנה ואין אנו יודעים מי ניצח, "אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעים דישראל אינון ניצוחייא". ארבעת המינים משקפים את הניצחון במשפט.

דבר זה קשור לעניין הנוסף שבחג הסוכות, הקרבת קרבנות החג בבית המקדש, הכוללים שבעים פרים שכנגד שבעים אומות^[14], כשבזמננו, עניין זה מתקיים באמצעות אמירת הפסוקים באופן של "ונשלמה פרים שפתנו". שאף אומות העולם מודים שישראל הם המנצחים ומתקיים עניין "הללו את ה' כל גויים .. כי גבר עלינו חסדו", וזו תכלית הכוונה בדירה בתחתונים^[15].

הסוכה כעיקר החג

הרבי מבאר^[16] שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות , עשייתם היא על ידי הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"^[17], ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

חסידות על החג

סוכה. חיוב כוונה, גדר המצווה, ועוד. לקוטי שיחות חל"ב עמ' 140 (עמ' 153) - אתר היברובוקס
שינה בסוכה. שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רלח (עמ' 233) - אתר היברובוקס
שינה בסוכה. לפשוטי עם שאינם מרגישים האור מקיף שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמח (עמ' 243) - אתר היברובוקס
לולב בסוכה. הידור בהלכות סוכה, או בהלכות לולב. שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רנו (עמ' 271) - אתר היברובוקס
שיעור מהרב נוטיק - מה הקשר בין חג הסוכות לאו"ם -
ריקוד לעיני כל ישראל קונטרס העוסק בשמחת בית השואבה, מבצע ד' מינים, מנהגי הרבי לימי החג ועוד. בהוצאת 'ועד חיילי בית דוד'

שונות

הערות שוליים

↑ מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח
↑ אמור כג, מב
↑ לקוטי שיחות חלק כ"ט
↑ דברים טז, יד
↑ זהר חלק ג קג, ב
↑ התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.
↑ סידור עם דא"ח רלה, ב. ובכ"מ. לקוטי תורה ר"ה נד, ריש ע"ד
↑ משנת חסידים ופרי עץ חיים שער הסוכות בסופו. המשך וככה תרל"ז ספצ"ג
↑ ספר המאמרים עט"ר שער יו"כ לו, סע"א ואילך. אור התורה סוכות ע' א'תשכב ואילך. המשך וככה שם פפ"ד. ד"ה והוא כחתן תרנ"ז פי"א ואילך. ועוד
↑ סוכה כז, ב. ובדוגמת ענני הכבוד שהקיפו את כל ישראל כולם כאיש אחד
↑ ויקרא רבה פ"ל, יב
↑ ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, תש"מ. ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט. ועוד.
↑ ויקרא רבה פרק ל, ב. ילקוט שמעוני אמור (רמז תרנא). תנחומא אמור יח. ועוד.
↑ סוכה נה, ב. במדבר רבה פכ"א, כד. פרש"י עה"פ פינחס כט, יח. שם, לה
↑ מאמר ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט סעיף ג' ואילך
↑ לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך.
↑ ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.

[1] מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח

[2] אמור כג, מב

[3] לקוטי שיחות חלק כ"ט

[4] דברים טז, יד

[5] זהר חלק ג קג, ב

[שמעצ-6] התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.

[7] סידור עם דא"ח רלה, ב. ובכ"מ. לקוטי תורה ר"ה נד, ריש ע"ד

[8] משנת חסידים ופרי עץ חיים שער הסוכות בסופו. המשך וככה תרל"ז ספצ"ג

[9] ספר המאמרים עט"ר שער יו"כ לו, סע"א ואילך. אור התורה סוכות ע' א'תשכב ואילך. המשך וככה שם פפ"ד. ד"ה והוא כחתן תרנ"ז פי"א ואילך. ועוד

[10] סוכה כז, ב. ובדוגמת ענני הכבוד שהקיפו את כל ישראל כולם כאיש אחד

[11] ויקרא רבה פ"ל, יב

[12] ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, תש"מ. ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט. ועוד.

[13] ויקרא רבה פרק ל, ב. ילקוט שמעוני אמור (רמז תרנא). תנחומא אמור יח. ועוד.

[14] סוכה נה, ב. במדבר רבה פכ"א, כד. פרש"י עה"פ פינחס כט, יח. שם, לה

[15] מאמר ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט סעיף ג' ואילך

[16] לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך.

[17] ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 58: / שורה 58: @@
 [[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}.
-==מהות החג בתורת החסידות==
+==בתורת החסידות==
 ===המשכת עניין האחדות===
 מבואר בתורת החסידות על יסוד הפסוק "בכסה ליום חגנו" שכל העניינים שהיו "בכסה" - בכיסוי והעלם - ב[[ימים הנוראים]], באים בגילוי "ביום חגנו" בחג הסוכות{{הערה|[[סידור עם דא"ח]] רלה, ב. ובכ"מ. [[לקוטי תורה]] ר"ה נד, ריש ע"ד}}. הסכך של הסוכה שהוא בגימטריא מאה, קשור עם המאה קולות של תקיעת ה[[שופר]] של [[ראש השנה]]{{הערה|[[משנת חסידים]] ו[[פרי עץ חיים]] שער הסוכות בסופו. המשך וככה תרל"ז ספצ"ג}}. הסכך קשור גם עם ענן הקטורת של [[יום הכיפורים]]{{הערה|ספר המאמרים עט"ר שער יו"כ לו, סע"א ואילך. אור התורה סוכות ע' א'תשכב ואילך. המשך וככה שם פפ"ד. ד"ה והוא כחתן תרנ"ז פי"א ואילך. ועוד}}.
-בהמשך לגילוי בחינת היחידה ב"[[אחת בשנה]]" ב[[יום הכיפורים]] ממשיכים גילוי זה בגלוי ובפנימיות בחג הסוכות. בחג הסוכות מודגש עניין האחדות במצוותיו העיקריות שהם ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. הסוכה מקיפה את כל מציאות האדם מראשו ועד רגליו, וכן נאמר "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת"{{הערה|סוכה כז, ב. ובדוגמת ענני הכבוד שהקיפו את כל ישראל כולם כאיש אחד}}. בארבעת המינים מודגש עניין האחדות בכל מין ומין בפני עצמו, והן כנאמר במדרש{{הערה|ויקרא רבה פ"ל, יב}} שארבעת המינים שבלולב הם כנגד ארבעה סוגים שבישראל, מהסוג שכנגד אתרוג שיש בו טעם וריח (תורה ומעשים טובים) עד להסוג שכנגד ערבה שאין בה לא טעם ולא ריח, והם נעשים כולם אגודה אחת. הסוכה מגלה את עניין האחדות באופן "[[מקיף]]" ונטילת ארבעת המינים ממשיכה את האחדות (ואת ה"מקיף") באופן "פנימי"{{הערה|מאמר ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט}}.
+בהמשך לגילוי בחינת היחידה ב"[[אחת בשנה]]" ב[[יום הכיפורים]] ממשיכים גילוי זה בגלוי ובפנימיות בחג הסוכות. בחג הסוכות מודגש עניין האחדות במצוותיו העיקריות שהם ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. הסוכה מקיפה את כל מציאות האדם מראשו ועד רגליו, וכן נאמר "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת"{{הערה|סוכה כז, ב. ובדוגמת ענני הכבוד שהקיפו את כל ישראל כולם כאיש אחד}}. בארבעת המינים מודגש עניין האחדות הן בכל מין ומין בפני עצמו, והן כנאמר במדרש{{הערה|ויקרא רבה פ"ל, יב}} שארבעת המינים שבלולב הם כנגד ארבעה סוגים שבישראל, מהסוג שכנגד אתרוג שיש בו טעם וריח (תורה ומעשים טובים) עד להסוג שכנגד ערבה שאין בה לא טעם ולא ריח, והם נעשים כולם אגודה אחת. הסוכה מגלה את עניין האחדות באופן "[[מקיף]]", ונטילת ארבעת המינים ממשיכה את האחדות (ואת ה"מקיף") באופן "פנימי"{{הערה|ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, תש"מ. ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט. ועוד.}}.
 ===גילוי הנצחון במשפט של ראש השנה===
-נאמר במדרש{{הערה|ויקרא רבה פרק ל, ב. ילקוט שמעוני אמור (רמז תרנא). תנחומא אמור יח. ועוד}} שישראל ואומות העולם באין לפני הקב"ה בראש השנה ואין אנו יודעים מי ניצח, "אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעים דישראל אינון ניצוחייא". ארבעת המינים משקפים את הניצחון במשפט.
+נאמר במדרש{{הערה|ויקרא רבה פרק ל, ב. ילקוט שמעוני אמור (רמז תרנא). תנחומא אמור יח. ועוד.}} שישראל ואומות העולם באין לפני הקב"ה בראש השנה ואין אנו יודעים מי ניצח, "אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעים דישראל אינון ניצוחייא". ארבעת המינים משקפים את הניצחון במשפט.
 דבר זה קשור לעניין הנוסף שבחג הסוכות, הקרבת קרבנות החג בבית המקדש, הכוללים שבעים פרים שכנגד שבעים אומות{{הערה|סוכה נה, ב. במדבר רבה פכ"א, כד. פרש"י עה"פ פינחס כט, יח. שם, לה}}, כשבזמננו, עניין זה מתקיים באמצעות אמירת הפסוקים באופן של "ונשלמה פרים שפתנו". שאף אומות העולם מודים שישראל הם המנצחים ומתקיים עניין "הללו את ה' כל גויים .. כי גבר עלינו חסדו", וזו תכלית הכוונה ב[[דירה בתחתונים]]{{הערה|מאמר ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט סעיף ג' ואילך}}.
-הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך}} שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות , עשייתם היא על ידי הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות  לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה|ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.}}, ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו.
+===הסוכה כעיקר החג===
+הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך.}} שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות , עשייתם היא על ידי הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות  לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה|ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.}}, ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו.
 == ראו גם ==

חגים וזמנים
מדברי תורה	שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה
מדברי חכמים	חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין
תעניות	צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם
מנהג ישראל	חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב
שבתות מיוחדות	שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות

זמן שמחתנו
זמנים	ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו
סוכה	דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה
ארבעת המינים	לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב
חג הסוכות בבית המקדש	ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל
תפילות ומנהגים	הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות
שמיני עצרת ושמחת תורה	• הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות
ניגוני החג	אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב